Job 10

1 "Ich bin, des Lebens überdrüssig; ich lasse meiner Klage freien Lauf. In meiner Seele Bitterkeit will ich jetzt reden.

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי

2 Ich spreche nun zu Gott: 'Verurteile mich nicht! Gib an, warum Du mich bekämpfst!

אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני

3 Was nützt es Dir, wenn Du verdammst und Deiner Hände Werk verwirfst? Wenn aber zu der Frevler Plan Dein Antlitz leuchtet?

הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת

4 Besitzest Du denn Fleischesaugen? Siehst Du so kurz, wie Menschen sehen?

העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה

5 Sind Deine Tage wie der Menschen Tage und Deine Jahre wie die Zeit der Sterblichen,

הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר

6 daß Du bei mir nach Fehlern fahndest und mich auf Sünde untersuchst,

כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש

7 obschon Du weißt, daß ich nicht schuldig bin und mich aus Deinen Händen niemand retten kann?

על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל

8 Mich formten kunstvoll Deine Hände; gleichwohl vernichtest Du mich ganz und gar.

ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני

9 Bedenke, daß Du mich aus Lehm geschaffen! Und wiederum schickst Du mich in den Staub.

זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני

10 Wie Milch hast Du mich hingegossen und mich zur festen Form gemacht,

הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני

11 hast mich mit Haut und Fleisch bekleidet, mit Knochen und mit Sehnen mich durchwebt.

עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני

12 Ein Leben voller Gnade hast Du mir gegeben, und Deine Fürsorge hat meinen Geist bewacht.

חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי

13 Doch im geheimen ist Dein Planen dies; ich weiß es jetzt, was Du gedacht:

ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך

14 Wenn je ich fehlte, wolltest Du mir grollen, mir meine Sünde nie verzeihen.

אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני

15 Wenn ich in Sünden fiele, wehe mir! Wenn ich rechtschaffen bliebe, ich dürfte dennoch nicht mein Haupt erheben, mit Schmach gesättigt, an Elend und am Leide satt.

אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי

16 Ja, machst Du Jagd auf mich gleichwie auf einen Löwen, und zeigst Du dadurch Dich stets unvergleichlich,

ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי

17 daß Du den Angriff auf mich stets erneuerst und Deinen Unmut an mir kühlst, in immer neuen Angriffen auf mich?

תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי

18 Warum hast Du mich aus dem Schoß geführt? Ach, wäre ich gestorben, ehe mich ein Auge sah!

ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני

19 Als wäre niemals ich gewesen, so hätte ich schon werden mögen, vom Mutterleib sogleich zu Grab getragen!

כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל

20 Sind meine Lebenstage nicht so kurz? Laß ab von mir, daß ich ein wenig heiter werde,

הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט

21 bevor ich, ohne Rückkehr, geh ins Land der düstern Todesschatten,

בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות

22 ins Land, wo tiefste Finsternis das Dunkel bildet, ganz ohne Unterschied, und wo es, wenn es heller scheint, noch immer dunkelt!'"

ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל