ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל |
ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי |
ואשביעך--ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו |
כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק |
ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם |
ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה |
יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת--הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם |
ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך--ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה |
וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה |
ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים--אל עיר נחור |
ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת |
ויאמר--יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם |
הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים |
והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה--אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני |
ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה |
והנער טבת מראה מאד--בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל |
וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך |
ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה--ותשקהו |
ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת |
ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו |
והאיש משתאה לה מחריש--לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא |
ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו--ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם |
ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין |
ותאמר אליו בת בתואל אנכי--בן מלכה אשר ילדה לנחור |
ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו--גם מקום ללון |
ויקד האיש וישתחו ליהוה |
ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני |
ותרץ הנער ותגד לבית אמה--כדברים האלה |
ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין |
ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין |
ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים |
ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו |
ויישם (ויושם) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר |
ויאמר עבד אברהם אנכי |
ויהוה ברך את אדני מאד--ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים |
ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו |
וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו |
אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני |
ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי |
ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי |
אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי |
ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה |
הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך |
ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב--הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני |
אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא |
ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה |
ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה |
ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו |
ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני--הגידו לי ואם לא--הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל |
ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב |
הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה |
ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה |
ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת--נתן לאחיה ולאמה |
ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו--וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני |
ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך |
ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני |
ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה |
ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך |
וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו |
ויברכו את רבקה ויאמרו לה--אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו |
ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך |
ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב |
ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים |
ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל |
ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס |
ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה |
ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו |