2 Mose 1

1 Und dies sind die Namen der Söhne Israels, die nach Ägypten gekommen sind. Mit Jakob sind sie gekommen, jeder mit seiner Familie:

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו

2 Ruben, Simeon, Levi, Juda,

ראובן שמעון לוי ויהודה

3 Issakar, Zabulon, Benjamin,

יששכר זבולן ובנימן

4 Dan, Naphtali, Gad und Asser.

דן ונפתלי גד ואשר

5 Aller Seelen der aus Jakob Entsprungenen waren es siebzig; Joseph aber war schon in Ägypten gewesen.

ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים

6 Da starben Joseph und alle seine Brüder, jenes ganze Geschlecht.

וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא

7 Die Israeliten aber waren fruchtbar geworden; sie wurden überreich, wuchsen und erstarkten mehr und mehr, und das Land ward ihrer voll.

ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם

8 Da trat in Ägypten ein neuer König auf, der von Joseph nichts wußte.

ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף

9 Er sprach zu seinem Volk: "Das Volk der Söhne Israels wird uns zu viel und zu stark.

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו

10 Wohlan! Überlisten wir es, daß es nicht weiter wachse! Sonst könnte es sich, falls ein Krieg wider uns ausbreche, zu unseren Gegnern schlagen und gegen uns kämpfen und dann aus dem Lande ziehen."

הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ

11 so setzten sie Fronvögte darüber, um mit Fronarbeiten es zu drücken. Und so baute es Pitom und Ramses zu Vorratsstädten für Pharao aus.

וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס

12 Aber je mehr sie es drückten, desto mehr nahm es zu und breitete sich aus. Da graute jenen vor den Israeliten.

וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

13 Und so machten die Ägypter die Israeliten gewaltsam zu Sklaven

ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

14 und verbitterten ihnen das Leben mit harter Fron in Lehm und Ziegeln und allerlei Fron auf dem Felde. All ihr Frondienst, den man ihnen aufgelegt hatte, geschah mit Plackerei.

וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך

15 Dann sprach der König von Ägypten zu den Hebammen der Hebräerinnen; die eine hieß Siphra, die andere Pua.

ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

16 Er sagte: "Entbindet ihr die Hebräerinnen, dann beseht ihr die Teile. Ist es ein Knabe, dann tötet ihr ihn. Ist es ein Mädchen, mag es leben."

ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה

17 Die Hebammen aber fürchteten Gott, und so taten sie nicht, was ihnen der König von Ägypten befohlen, sondern ließen die Knaben am Leben.

ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים

18 Da schrie der König von Ägypten die Hebammen an und sprach zu ihnen: "Warum habt ihr dies getan? Ihr ließet die Knaben am Leben."

ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים

19 Da sprachen die Hebammen zu Pharao: "Die Hebräerinnen sind nicht wie die ägyptischen Weiber; sie sind wie Tiere. Bevor die Hebamme zu ihnen kommt, haben sie geboren."

ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו

20 Und Gott ließ es den Hebammen gut ergehen. Das Volk aber wuchs und wurde sehr stark.

וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד

21 Weil aber die Hebammen Gott gefürchtet hatten, verlieh er ihnen Vermögen.

ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים

22 Pharao aber befahl seinem ganzen Volke: "Ihr sollt alle Knaben, die geboren werden, in den Nil werfen. Die Mädchen aber sollt ihr am Leben lassen."

ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון