Job 16

1 Und Hiob antwortete und sprach:

ויען איוב ויאמר

2 Ich habe vieles dergleichen gehört; leidige Tröster seid ihr alle!

שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם

3 Hat es ein Ende mit den windigen Worten? oder was reizt dich, daß du antwortest?

הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה

4 Auch ich könnte reden wie ihr. Wenn eure Seele an der Stelle meiner Seele wäre, könnte ich Worte wider euch zusammenreihen, und mein Haupt über euch schütteln;

גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי

5 ich wollte euch stärken mit meinem Munde, und das Beileid meiner Lippen würde euch Linderung bringen.

אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך

6 Wenn ich rede, so wird mein Schmerz nicht gehemmt; und unterlasse ich es, nicht weicht er von mir. [Eig. was weicht von mir]

אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך

7 Ja, bereits hat er [d. h. Gott] mich erschöpft; -du hast meinen ganzen Hausstand verwüstet.

אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי

8 Und du hast mich zusammenschrumpfen lassen, [And. üb.: mich gepackt] zum Zeugen ward es; und meine Abmagerung tritt wider mich auf, sie zeugt mir ins Angesicht.

ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

9 Sein Zorn hat mich zerfleischt und verfolgt, er hat mit seinen Zähnen wider mich geknirscht; als mein Feind schärft er seine Augen wider mich.

אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי

10 Ihr Maul haben sie wider mich aufgesperrt, mit Hohn meine Backen geschlagen; allzumal verstärken sie sich wider mich.

פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון

11 Gott [El] gab mich preis dem Ungerechten, [O. an Buben; wie Kap. 19,18] und in die Hände der Gesetzlosen stürzte er mich.

יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני

12 Ich war in Ruhe, und er hat mich zerrüttelt, und er packte mich beim Nacken und zerschmetterte mich; und er stellte mich hin sich zur Zielscheibe.

שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה

13 Seine Schützen umringten mich, er spaltete meine Nieren ohne Schonung; er schüttete meine Galle zur Erde.

יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי

14 Er durchbrach mich, Bruch auf Bruch; [O. Bresche auf Bresche; [wie bei einer Mauer]] er rannte wider mich, wie ein Held.

יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור

15 Ich habe Sacktuch über meine Haut genäht, und mit Staub mein Horn besudelt.

שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני

16 Mein Angesicht glüht [O. ist überrot] vom Weinen, und auf meinen Wimpern ist der Schatten des Todes, -

פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות

17 obwohl keine Gewalttat in meinen Händen, und mein Gebet lauter ist.

על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה

18 Erde, bedecke nicht mein Blut, und für mein Geschrei sei kein Platz!

ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי

19 Sogar jetzt, siehe, im Himmel ist mein Zeuge, und der mir Zeugnis gibt, in den Höhen.

גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים

20 Meine Freunde sind meine Spötter: zu Gott tränt mein Auge,

מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני

21 daß er schiedsrichterlich entscheide Gott gegenüber [O. gegen Gott] für einen Mann, und für einen Menschensohn hinsichtlich seines Freundes. [Viell. ist zu l.: und zwischen einem Menschen und seinem Freunde]

ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו

22 Denn die zählbaren Jahre gehen vorüber, und ich werde einen Weg dahingehen, auf dem ich nicht wiederkehren werde.

כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך