Proverbes 12

1 Qui aime l’instruction aime la connaissance, et qui hait la répréhension est stupide.

אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער

2 L’homme de bien obtient la faveur de par l’Éternel, mais l’homme qui fait des machinations, il le condamne.

טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע

3 L’homme n’est point affermi par la méchanceté, mais la racine des justes n’est pas ébranlée.

לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט

4 Une femme vertueuse est la couronne de son mari, mais celle qui fait honte est comme de la pourriture dans ses os.

אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה

5 Les pensées des justes sont jugement, les desseins des méchants sont fraude.

מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה

6 Les paroles des méchants sont des embûches pour [verser] le sang, mais la bouche des hommes droits les délivrera.

דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם

7 Renversez les méchants, et ils ne sont plus; mais la maison des justes demeure.

הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד

8 Un homme est loué d’après sa prudence, mais le cœur perverti est en butte au mépris.

לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז

9 Mieux vaut celui qui est d’humble condition, et qui a un serviteur, que celui qui fait l’important et qui manque de pain.

טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם

10 Le juste regarde à la vie de sa bête, mais les entrailles des méchants sont cruelles.

יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי

11 Celui qui laboure sa terre sera rassasié de pain, mais celui qui court après les fainéants est dépourvu de sens.

עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב

12 Le méchant désire la proie des mauvaises gens, mais la racine des justes est productive.

חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן

13 Il y a un mauvais piège dans la transgression des lèvres, mais le juste sort de la détresse.

בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק

14 Du fruit de sa bouche un homme est rassasié de biens, et on rendra à l’homme l’œuvre de ses mains.

מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו

15 La voie du fou est droite à ses yeux, mais celui qui écoute le conseil est sage.

דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם

16 L’irritation du fou se connaît le jour même, mais l’homme avisé couvre sa honte.

אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום

17 Celui qui dit la vérité annonce la justice, mais le faux témoin, la fraude.

יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה

18 Il y a tel homme qui dit légèrement ce qui perce comme une épée, mais la langue des sages est santé.

יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא

19 La lèvre véridique est ferme pour toujours, mais la langue fausse n’est que pour un instant.

שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר

20 La fraude est dans le cœur de ceux qui machinent le mal, mais il y a de la joie pour ceux qui conseillent la paix.

מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה

21 Aucun malheur n’arrive au juste, mais les méchants seront comblés de maux.

לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע

22 Les lèvres menteuses sont en abomination à l’Éternel, mais ceux qui pratiquent la fidélité lui sont agréables.

תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו

23 L’homme avisé couvre la connaissance, mais le cœur des sots proclame la folie.

אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת

24 La main des diligents dominera, mais la [main] paresseuse sera tributaire.

יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס

25 L’inquiétude dans le cœur d’un homme l’abat, mais une bonne parole le réjouit.

דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה

26 Le juste montre le chemin à son compagnon, mais la voie des méchants les fourvoie.

יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם

27 Le paresseux ne rôtit pas sa chasse; mais les biens précieux de l’homme sont au diligent.

לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ

28 La vie est dans le sentier de la justice, et il n’y a pas de mort dans le chemin qu’elle trace.

בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות