Psaumes 74

1 Cantique d’Asaph. Pourquoi, ô Dieu, nous as-tu rejetés pour toujours? Pourquoi ta colère est-elle allumée contre le troupeau de ton pâturage?

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

2 Souviens-toi de ton peuple que tu as acquis aux jours anciens, que tu as racheté pour être la tribu de ton héritage! Souviens-toi de ta montagne de Sion où tu faisais ta résidence,

זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

3 porte tes pas vers ces ruines irréparables; l’ennemi a tout ravagé dans le sanctuaire.

הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

4 Tes adversaires ont rugi au milieu de tes saints parvis; ils ont établi pour emblèmes leurs emblèmes.

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

5 On les a vus, pareils au bûcheron, qui lève la cognée dans une épaisse forêt.

יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

6 Et maintenant, toutes les sculptures ensemble; ils les ont brisées à coups de hache et de marteau.

ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

7 Ils ont livré au feu ton sanctuaire; ils ont abattu et profané la demeure de ton nom.

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

8 Ils disaient dans leur cœur: « Détruisons-les tous ensemble! » Ils ont brûlé dans le pays tous les lieux saints.

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

9 Nous ne voyons plus nos signes; il n’y a plus de prophète, et personne parmi nous qui sache jusques à quand...

אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

10 Jusques à quand, ô Dieu, l’oppresseur insultera-t-il, l’ennemi blasphémera-t-il sans cesse ton nom?

עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

11 Pourquoi retires-tu ta main et ta droite? Tire-la de ton sein et détruis-les!

למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

12 Pourtant Dieu est mon roi dès les temps anciens, lui qui a opéré tant de délivrances sur la terre.

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

13 C’est toi qui as divisé la mer par ta puissance, toi qui as brisé la tête des monstres dans les eaux.

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

14 C’est toi qui as écrasé les têtes de Léviathan, et l’as donné en pâture au peuple du désert.

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

15 C’est toi qui as fait jaillir la source et le torrent, toi qui as mis à sec les fleuves qui ne tarissent pas.

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

16 A toi est le jour, à toi est la nuit; c’est toi qui as créé la lune et le soleil.

לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

17 C’est toi qui as fixé toutes les limites de la terre; l’été et l’hiver, c’est toi qui les as établis.

אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

18 Souviens-toi: l’ennemi insulte Yahweh, un peuple insensé blasphème ton nom!

זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

19 Ne livre pas aux bêtes l’âme de ta tourterelle, n’oublie pas pour toujours la vie de tes pauvres.

אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

20 Prends garde à ton alliance! car tous les coins du pays sont pleins de repaires de violence.

הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

21 Que l’opprimé ne s’en retourne pas confus, que le malheureux et le pauvre puissent bénir ton nom!

אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

22 Lève-toi, ô Dieu, prends en main ta cause; souviens-toi des outrages que t’adresse chaque jour l’insensé.

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

23 N’oublie pas les clameurs de tes adversaires, l’insolence toujours croissante de ceux qui te haïssent.

אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד