Genesis 37
1 And Jacob dwelleth in the land of his father's sojournings — in the land of Canaan.
| וישב יעקב בארץ מגורי אביו--בארץ כנען |
2 These [are] births of Jacob: Joseph, a son of seventeen years, hath been enjoying himself with his brethren among the flock, (and he [is] a youth, ) with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father's wives, and Joseph bringeth in an account of their evil unto their father.
| אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם |
3 And Israel hath loved Joseph more than any of his sons, for he [is] a son of his old age, and hath made for him a long coat;
| וישראל אהב את יוסף מכל בניו--כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים |
4 and his brethren see that their father hath loved him more than any of his brethren, and they hate him, and have not been able to speak [to] him peaceably.
| ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו--וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם |
5 And Joseph dreameth a dream, and declareth to his brethren, and they add still more to hate him.
| ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו |
6 And he saith unto them, 'Hear ye, I pray you, this dream which I have dreamed:
| ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי |
7 that, lo, we are binding bundles in the midst of the field, and lo, my bundle hath arisen, and hath also stood up, and lo, your bundles are round about, and bow themselves to my bundle.'
| והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי |
8 And his brethren say to him, 'Dost thou certainly reign over us? dost thou certainly rule over us?' and they add still more to hate him, for his dreams, and for his words.
| ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו |
9 And he dreameth yet another dream, and recounteth it to his brethren, and saith, 'Lo, I have dreamed a dream again, and lo, the sun and the moon, and eleven stars, are bowing themselves to me.'
| ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי |
10 And he recounteth unto his father, and unto his brethren; and his father pusheth against him, and saith to him, 'What [is] this dream which thou hast dreamt? do we certainly come — I, and thy mother, and thy brethren — to bow ourselves to thee, to the earth?'
| ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה |
11 and his brethren are zealous against him, and his father hath watched the matter.
| ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר |
12 And his brethren go to feed the flock of their father in Shechem,
| וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם |
13 and Israel saith unto Joseph, 'Are not thy brethren feeding in Shechem? come, and I send thee unto them;' and he saith to him, 'Here [am] I;'
| ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם--לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני |
14 and he saith to him, 'Go, I pray thee, see the peace of thy brethren, and the peace of the flock, and bring me back word;' and he sendeth him from the valley of Hebron, and he cometh to Shechem.
| ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה |
15 And a man findeth him, and lo, he is wandering in the field, and the man asketh him, saying, 'What seekest thou?'
| וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש |
16 and he saith, 'My brethren I am seeking, declare to me, I pray thee, where they are feeding?'
| ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים |
17 And the man saith, 'They have journeyed from this, for I have heard some saying, Let us go to Dothan,' and Joseph goeth after his brethren, and findeth them in Dothan.
| ויאמר האיש נסעו מזה--כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן |
18 And they see him from afar, even before he draweth near unto them, and they conspire against him to put him to death.
| ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו |
19 And they say one unto another, 'Lo, this man of the dreams cometh;
| ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה--בא |
20 and now, come, and we slay him, and cast him into one of the pits, and have said, An evil beast hath devoured him; and we see what his dreams are.'
| ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו |
21 And Reuben heareth, and delivereth him out of their hand, and saith, 'Let us not smite the life;'
| וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש |
22 and Reuben saith unto them, 'Shed no blood; cast him into this pit which [is] in the wilderness, and put not forth a hand upon him,' — in order to deliver him out of their hand, to bring him back unto his father.
| ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם--השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו |
23 And it cometh to pass, when Joseph hath come unto his brethren, that they strip Joseph of his coat, the long coat which [is] upon him,
| ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו |
24 and take him and cast him into the pit, and the pit [is] empty, there is no water in it.
| ויקחהו--וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים |
25 And they sit down to eat bread, and they lift up their eyes, and look, and lo, a company of Ishmaelites coming from Gilead, and their camels bearing spices, and balm, and myrrh, going to take [them] down to Egypt.
| וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט--הולכים להוריד מצרימה |
26 And Judah saith unto his brethren, 'What gain when we slay our brother, and have concealed his blood?
| ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו |
27 Come, and we sell him to the Ishmaelites, and our hands are not on him, for he [is] our brother — our flesh;' and his brethren hearken.
| לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו |
28 And Midianite merchantmen pass by and they draw out and bring up Joseph out of the pit, and sell Joseph to the Ishmaelites for twenty silverlings, and they bring Joseph into Egypt.
| ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה |
29 And Reuben returneth unto the pit, and lo, Joseph is not in the pit, and he rendeth his garments,
| וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו |
30 and he returneth unto his brethren, and saith, 'The lad is not, and I — whither am I going?'
| וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא |
31 And they take the coat of Joseph, and slaughter a kid of the goats, and dip the coat in the blood,
| ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם |
32 and send the long coat, and they bring [it] in unto their father, and say, 'This have we found; discern, we pray thee, whether it [is] thy son's coat or not?'
| וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא--אם לא |
33 And he discerneth it, and saith, 'My son's coat! an evil beast hath devoured him; torn — torn is Joseph!'
| ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף |
34 And Jacob rendeth his raiment, and putteth sackcloth on his loins, and becometh a mourner for his son many days,
| ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים |
35 and all his sons and all his daughters rise to comfort him, and he refuseth to comfort himself, and saith, 'For — I go down mourning unto my son, to Sheol,' and his father weepeth for him. (Sheol h7585)
| ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו (Sheol h7585) |
36 And the Medanites have sold him unto Egypt, to Potiphar, a eunuch of Pharaoh, head of the executioners.
| והמדנים--מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים |
