Genesis 15

1 After these things the LORD’s word came to Abram in a vision, saying, “Don’t be afraid, Abram. I am your shield, your exceedingly great reward.”

אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

2 Abram said, “Lord GOD, what will you give me, since I go childless, and he who will inherit my estate is Eliezer of Damascus?”

ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

3 Abram said, “Behold, you have given no children to me: and, behold, one born in my house is my heir.”

ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

4 Behold, the LORD’s word came to him, saying, “This man will not be your heir, but he who will come out of your own body will be your heir.”

והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

5 The LORD brought him outside, and said, “Look now towards the sky, and count the stars, if you are able to count them.” He said to Abram, “So your offspring will be.”

ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

6 He believed in the LORD, who credited it to him for righteousness.

והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

7 He said to Abram, “I am the LORD who brought you out of Ur-Kasdim, to give you this land to inherit it.”

ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

8 He said, “Lord GOD, how will I know that I will inherit it?”

ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

9 He said to him, “Bring me a heifer three years old, a female goat three years old, a ram three years old, a turtledove, and a young pigeon.”

ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

10 He brought him all these, and divided them in the middle, and laid each half opposite the other; but he didn’t divide the birds.

ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

11 The birds of prey came down on the carcasses, and Abram drove them away.

וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

12 When the sun was going down, a deep sleep fell on Abram. Now terror and great darkness fell on him.

ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

13 He said to Abram, “Know for sure that your offspring will live as foreigners in a land that is not theirs, and will serve them. They will afflict them four hundred years.

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

14 I will also judge that nation, whom they will serve. Afterward they will come out with great wealth;

וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

15 but you will go to your fathers in peace. You will be buried at a good old age.

ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

16 In the fourth generation they will come here again, for the iniquity of the Amorite is not yet full.”

ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

17 It came to pass that, when the sun went down, and it was dark, behold, a smoking furnace and a flaming torch passed between these pieces.

ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

18 In that day the LORD made a covenant with Abram, saying, “I have given this land to your offspring, from the river of Egypt to the great river, the river Euphrates:

ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

19 the land of the Kenites, the Kenizzites, the Kadmonites,

את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

20 the Hittites, the Perizzites, the Rephaim,

ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

21 the Amorites, the Canaanites, the Girgashites, and the Jebusites.”

ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי