Philippians 2
1 If therefore there is any exhortation in Christ, if any consolation of love, if any fellowship of the Spirit, if any tender mercies and compassion,
| לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃ |
2 make my joy full by being like-minded, having the same love, being of one accord, of one mind;
| השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃ |
3 doing nothing through rivalry or through conceit, but in humility, each counting others better than himself;
| ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃ |
4 each of you not just looking to his own things, but each of you also to the things of others.
| כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃ |
5 Have this in your mind, which was also in Christ Jesus,
| כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃ |
6 who, existing in the form of God, didn’t consider equality with God a thing to be grasped,
| אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃ |
7 but emptied himself, taking the form of a servant, being made in the likeness of men.
| כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃ |
8 And being found in human form, he humbled himself, becoming obedient to the point of death, yes, the death of the cross.
| וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃ |
9 Therefore God also highly exalted him, and gave to him the name which is above every name,
| על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃ |
10 that at the name of Jesus every knee should bow, of those in heaven, those on earth, and those under the earth,
| למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ |
11 and that every tongue should confess that Jesus Christ is Lord, to the glory of God the Father.
| וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃ |
12 So then, my beloved, even as you have always obeyed, not only in my presence, but now much more in my absence, work out your own salvation with fear and trembling.
| לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃ |
13 For it is God who works in you both to will and to work for his good pleasure.
| כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃ |
14 Do all things without complaining and arguing,
| עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃ |
15 that you may become blameless and harmless, children of God without defect in the middle of a crooked and perverse generation, among whom you are seen as lights in the world,
| למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃ |
16 holding up the word of life, that I may have something to boast in the day of Christ that I didn’t run in vain nor labor in vain.
| מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃ |
17 Yes, and if I am poured out on the sacrifice and service of your faith, I am glad and rejoice with you all.
| אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃ |
18 In the same way, you also should be glad and rejoice with me.
| וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃ |
19 But I hope in the Lord Jesus to send Timothy to you soon, that I also may be cheered up when I know how you are doing.
| וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃ |
20 For I have no one else like-minded, who will truly care about you.
| כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃ |
21 For they all seek their own, not the things of Jesus Christ.
| כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃ |
22 But you know that he has proved himself. As a child serves a father, so he served with me in furtherance of the Good News.
| ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃ |
23 Therefore I hope to send him at once, as soon as I see how it will go with me.
| ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃ |
24 But I trust in the Lord that I myself also will come shortly.
| ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃ |
25 But I thought it necessary to send to you Epaphroditus, my brother, fellow worker, fellow soldier, and your apostle and servant of my need,
| ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃ |
26 since he longed for you all, and was very troubled because you had heard that he was sick.
| יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃ |
27 For indeed he was sick nearly to death, but God had mercy on him, and not on him only, but on me also, that I might not have sorrow on sorrow.
| אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃ |
28 I have sent him therefore the more diligently, that when you see him again, you may rejoice, and that I may be the less sorrowful.
| לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃ |
29 Receive him therefore in the Lord with all joy, and hold such people in honor,
| על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃ |
30 because for the work of Christ he came near to death, risking his life to supply that which was lacking in your service toward me.
| כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃ |
