Matthew 18
1 In that hour the disciples came to Jesus, saying, “Who then is greatest in the Kingdom of Heaven?”
| בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃ |
2 Jesus called a little child to himself, and set him in the middle of them
| ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ |
3 and said, “Most certainly I tell you, unless you turn and become as little children, you will in no way enter into the Kingdom of Heaven.
| ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃ |
4 Whoever therefore humbles himself as this little child is the greatest in the Kingdom of Heaven.
| לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃ |
5 Whoever receives one such little child in my name receives me,
| וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃ |
6 but whoever causes one of these little ones who believe in me to stumble, it would be better for him if a huge millstone were hung around his neck and that he were sunk in the depths of the sea.
| וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃ |
7 “Woe to the world because of occasions of stumbling! For it must be that the occasions come, but woe to that person through whom the occasion comes!
| אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃ |
8 If your hand or your foot causes you to stumble, cut it off and cast it from you. It is better for you to enter into life maimed or crippled, rather than having two hands or two feet to be cast into the eternal fire. (aiōnios g166)
| ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ (aiōnios g166) |
9 If your eye causes you to stumble, pluck it out and cast it from you. It is better for you to enter into life with one eye, rather than having two eyes to be cast into the Gehenna of fire. (Geenna g1067)
| ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃ (Geenna g1067) |
10 See that you don’t despise one of these little ones, for I tell you that in heaven their angels always see the face of my Father who is in heaven.
| ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃ |
11 For the Son of Man came to save that which was lost.
| כי בא בן האדם להושיע את האבד׃ |
12 “What do you think? If a man has one hundred sheep, and one of them goes astray, doesn’t he leave the ninety-nine, go to the mountains, and seek that which has gone astray?
| מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃ |
13 If he finds it, most certainly I tell you, he rejoices over it more than over the ninety-nine which have not gone astray.
| והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃ |
14 Even so it is not the will of your Father who is in heaven that one of these little ones should perish.
| כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃ |
15 “If your brother sins against you, go, show him his fault between you and him alone. If he listens to you, you have gained back your brother.
| וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃ |
16 But if he doesn’t listen, take one or two more with you, that at the mouth of two or three witnesses every word may be established.
| ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ |
17 If he refuses to listen to them, tell it to the assembly. If he refuses to hear the assembly also, let him be to you as a Gentile or a tax collector.
| ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃ |
18 Most certainly I tell you, whatever things you bind on earth will have been bound in heaven, and whatever things you release on earth will have been released in heaven.
| אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃ |
19 Again, assuredly I tell you, that if two of you will agree on earth concerning anything that they will ask, it will be done for them by my Father who is in heaven.
| ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃ |
20 For where two or three are gathered together in my name, there I am in the middle of them.”
| כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃ |
21 Then Peter came and said to him, “Lord, how often shall my brother sin against me, and I forgive him? Until seven times?”
| ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ |
22 Jesus said to him, “I don’t tell you until seven times, but, until seventy times seven.
| ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃ |
23 Therefore the Kingdom of Heaven is like a certain king who wanted to settle accounts with his servants.
| על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃ |
24 When he had begun to settle, one was brought to him who owed him ten thousand talents.
| וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ |
25 But because he couldn’t pay, his lord commanded him to be sold, with his wife, his children, and all that he had, and payment to be made.
| ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ |
26 The servant therefore fell down and knelt before him, saying, ‘Lord, have patience with me, and I will repay you all!’
| ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ |
27 The lord of that servant, being moved with compassion, released him and forgave him the debt.
| ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ |
28 “But that servant went out and found one of his fellow servants who owed him one hundred denarii, and he grabbed him and took him by the throat, saying, ‘Pay me what you owe!’
| ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ |
29 “So his fellow servant fell down at his feet and begged him, saying, ‘Have patience with me, and I will repay you!’
| ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃ |
30 He would not, but went and cast him into prison until he should pay back that which was due.
| והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃ |
31 So when his fellow servants saw what was done, they were exceedingly sorry, and came and told their lord all that was done.
| וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ |
32 Then his lord called him in and said to him, ‘You wicked servant! I forgave you all that debt because you begged me.
| ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃ |
33 Shouldn’t you also have had mercy on your fellow servant, even as I had mercy on you?’
| הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ |
34 His lord was angry, and delivered him to the tormentors until he should pay all that was due to him.
| ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ |
35 So my heavenly Father will also do to you, if you don’t each forgive your brother from your hearts for his misdeeds.”
| ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃ |
