Mark 8
1 In those days, when there was a very great multitude, and they had nothing to eat, Jesus called his disciples to himself and said to them,
| ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃ |
2 “I have compassion on the multitude, because they have stayed with me now three days and have nothing to eat.
| נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃ |
3 If I send them away fasting to their home, they will faint on the way, for some of them have come a long way.”
| והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ |
4 His disciples answered him, “From where could one satisfy these people with bread here in a deserted place?”
| ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃ |
5 He asked them, “How many loaves do you have?” They said, “Seven.”
| וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ |
6 He commanded the multitude to sit down on the ground, and he took the seven loaves. Having given thanks, he broke them and gave them to his disciples to serve, and they served the multitude.
| ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ |
7 They also had a few small fish. Having blessed them, he said to serve these also.
| ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ |
8 They ate and were filled. They took up seven baskets of broken pieces that were left over.
| ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃ |
9 Those who had eaten were about four thousand. Then he sent them away.
| והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃ |
10 Immediately he entered into the boat with his disciples and came into the region of Dalmanutha.
| אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃ |
11 The Pharisees came out and began to question him, seeking from him a sign from heaven and testing him.
| ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ |
12 He sighed deeply in his spirit and said, “Why does this generation seek a sign? Most certainly I tell you, no sign will be given to this generation.”
| ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃ |
13 He left them, and again entering into the boat, departed to the other side.
| ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃ |
14 They forgot to take bread; and they didn’t have more than one loaf in the boat with them.
| וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ |
15 He warned them, saying, “Take heed: beware of the yeast of the Pharisees and the yeast of Herod.”
| ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ |
16 They reasoned with one another, saying, “It’s because we have no bread.”
| ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃ |
17 Jesus, perceiving it, said to them, “Why do you reason that it’s because you have no bread? Don’t you perceive yet or understand? Is your heart still hardened?
| וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃ |
18 Having eyes, don’t you see? Having ears, don’t you hear? Don’t you remember?
| עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃ |
19 When I broke the five loaves among the five thousand, how many baskets full of broken pieces did you take up?” They told him, “Twelve.”
| כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ |
20 “When the seven loaves fed the four thousand, how many baskets full of broken pieces did you take up?” They told him, “Seven.”
| ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ |
21 He asked them, “Don’t you understand yet?”
| ויאמר אליהם איך לא תבינו׃ |
22 He came to Bethsaida. They brought a blind man to him and begged him to touch him.
| ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ |
23 He took hold of the blind man by the hand, and brought him out of the village. When he had spat on his eyes, and laid his hands on him, he asked him if he saw anything.
| ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ |
24 He looked up, and said, “I see men, but I see them like walking trees.”
| ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ |
25 Then again he laid his hands on his eyes. He looked intently, and was restored, and saw everyone clearly.
| ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃ |
26 He sent him away to his house, saying, “Don’t enter into the village, nor tell anyone in the village.”
| וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃ |
27 Jesus went out, with his disciples, into the villages of Caesarea Philippi. On the way he asked his disciples, “Who do men say that I am?”
| ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ |
28 They told him, “John the Baptizer, and others say Elijah, but others, one of the prophets.”
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃ |
29 He said to them, “But who do you say that I am?” Peter answered, “You are the Christ.”
| וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ |
30 He commanded them that they should tell no one about him.
| ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃ |
31 He began to teach them that the Son of Man must suffer many things, and be rejected by the elders, the chief priests, and the scribes, and be killed, and after three days rise again.
| ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃ |
32 He spoke to them openly. Peter took him and began to rebuke him.
| והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃ |
33 But he, turning around and seeing his disciples, rebuked Peter, and said, “Get behind me, Satan! For you have in mind not the things of God, but the things of men.”
| ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃ |
34 He called the multitude to himself with his disciples and said to them, “Whoever wants to come after me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.
| ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ |
35 For whoever wants to save his life will lose it; and whoever will lose his life for my sake and the sake of the Good News will save it.
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃ |
36 For what does it profit a man to gain the whole world and forfeit his life?
| כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃ |
37 For what will a man give in exchange for his life?
| או מה יתן איש פדיון נפשו׃ |
38 For whoever will be ashamed of me and of my words in this adulterous and sinful generation, the Son of Man also will be ashamed of him when he comes in his Father’s glory with the holy angels.”
| כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃ |
