Mark 12
1 He began to speak to them in parables. “A man planted a vineyard, put a hedge around it, dug a pit for the wine press, built a tower, rented it out to a farmer, and went into another country.
| ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ |
2 When it was time, he sent a servant to the farmer to get from the farmer his share of the fruit of the vineyard.
| ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ |
3 They took him, beat him, and sent him away empty.
| ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ |
4 Again, he sent another servant to them; and they threw stones at him, wounded him in the head, and sent him away shamefully treated.
| ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ |
5 Again he sent another, and they killed him, and many others, beating some, and killing some.
| ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ |
6 Therefore still having one, his beloved son, he sent him last to them, saying, ‘They will respect my son.’
| ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃ |
7 But those farmers said among themselves, ‘This is the heir. Come, let’s kill him, and the inheritance will be ours.’
| והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ |
8 They took him, killed him, and cast him out of the vineyard.
| ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ |
9 What therefore will the lord of the vineyard do? He will come and destroy the farmers, and will give the vineyard to others.
| ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃ |
10 Haven’t you even read this Scripture: ‘The stone which the builders rejected was made the head of the corner.
| הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ |
11 This was from the Lord. It is marvelous in our eyes’?”
| מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ |
12 They tried to seize him, but they feared the multitude; for they perceived that he spoke the parable against them. They left him and went away.
| ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃ |
13 They sent some of the Pharisees and the Herodians to him, that they might trap him with words.
| וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ |
14 When they had come, they asked him, “Teacher, we know that you are honest, and don’t defer to anyone; for you aren’t partial to anyone, but truly teach the way of God. Is it lawful to pay taxes to Caesar, or not?
| ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃ |
15 Shall we give, or shall we not give?” But he, knowing their hypocrisy, said to them, “Why do you test me? Bring me a denarius, that I may see it.”
| והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ |
16 They brought it. He said to them, “Whose is this image and inscription?” They said to him, “Caesar’s.”
| ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ |
17 Jesus answered them, “Render to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s.” They marveled greatly at him.
| ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃ |
18 Some Sadducees, who say that there is no resurrection, came to him. They asked him, saying,
| ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃ |
19 “Teacher, Moses wrote to us, ‘If a man’s brother dies and leaves a wife behind him, and leaves no children, that his brother should take his wife and raise up offspring for his brother.’
| רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃ |
20 There were seven brothers. The first took a wife, and dying left no offspring.
| והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃ |
21 The second took her, and died, leaving no children behind him. The third likewise;
| ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃ |
22 and the seven took her and left no children. Last of all the woman also died.
| ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃ |
23 In the resurrection, when they rise, whose wife will she be of them? For the seven had her as a wife.”
| ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃ |
24 Jesus answered them, “Isn’t this because you are mistaken, not knowing the Scriptures nor the power of God?
| ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃ |
25 For when they will rise from the dead, they neither marry nor are given in marriage, but are like angels in heaven.
| כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃ |
26 But about the dead, that they are raised, haven’t you read in the book of Moses about the Bush, how God spoke to him, saying, ‘I am the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob’?
| ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃ |
27 He is not the God of the dead, but of the living. You are therefore badly mistaken.”
| האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃ |
28 One of the scribes came and heard them questioning together, and knowing that he had answered them well, asked him, “Which commandment is the greatest of all?”
| ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃ |
29 Jesus answered, “The greatest is: ‘Hear, Israel, the Lord our God, the Lord is one.
| ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ |
30 You shall love the Lord your God with all your heart, with all your soul, with all your mind, and with all your strength.’ This is the first commandment.
| ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃ |
31 The second is like this: ‘You shall love your neighbor as yourself.’ There is no other commandment greater than these.”
| והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃ |
32 The scribe said to him, “Truly, teacher, you have said well that he is one, and there is none other but he;
| ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃ |
33 and to love him with all the heart, with all the understanding, all the soul, and with all the strength, and to love his neighbor as himself, is more important than all whole burnt offerings and sacrifices.”
| ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃ |
34 When Jesus saw that he answered wisely, he said to him, “You are not far from God’s Kingdom.” No one dared ask him any question after that.
| וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃ |
35 Jesus responded, as he taught in the temple, “How is it that the scribes say that the Christ is the son of David?
| ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃ |
36 For David himself said in the Holy Spirit, ‘The Lord said to my Lord, “Sit at my right hand, until I make your enemies the footstool of your feet.”’
| והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
37 Therefore David himself calls him Lord, so how can he be his son?” The common people heard him gladly.
| הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃ |
38 In his teaching he said to them, “Beware of the scribes, who like to walk in long robes, and to get greetings in the marketplaces,
| ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃ |
39 and to get the best seats in the synagogues and the best places at feasts,
| ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ |
40 those who devour widows’ houses, and for a pretense make long prayers. These will receive greater condemnation.”
| הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ |
41 Jesus sat down opposite the treasury and saw how the multitude cast money into the treasury. Many who were rich cast in much.
| וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ |
42 A poor widow came and she cast in two small brass coins, which equal a quadrans coin.
| ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ |
43 He called his disciples to himself and said to them, “Most certainly I tell you, this poor widow gave more than all those who are giving into the treasury,
| ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃ |
44 for they all gave out of their abundance, but she, out of her poverty, gave all that she had to live on.”
| כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃ |
