Luke 18
1 He also spoke a parable to them that they must always pray and not give up,
| וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ |
2 saying, “There was a judge in a certain city who didn’t fear God and didn’t respect man.
| ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ |
3 A widow was in that city, and she often came to him, saying, ‘Defend me from my adversary!’
| ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ |
4 He wouldn’t for a while; but afterward he said to himself, ‘Though I neither fear God nor respect man,
| וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ |
5 yet because this widow bothers me, I will defend her, or else she will wear me out by her continual coming.’”
| אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ |
6 The Lord said, “Listen to what the unrighteous judge says.
| ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ |
7 Won’t God avenge his chosen ones who are crying out to him day and night, and yet he exercises patience with them?
| והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ |
8 I tell you that he will avenge them quickly. Nevertheless, when the Son of Man comes, will he find faith on the earth?”
| אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ |
9 He also spoke this parable to certain people who were convinced of their own righteousness, and who despised all others:
| ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ |
10 “Two men went up into the temple to pray; one was a Pharisee, and the other was a tax collector.
| שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ |
11 The Pharisee stood and prayed by himself like this: ‘God, I thank you that I am not like the rest of men: extortionists, unrighteous, adulterers, or even like this tax collector.
| ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ |
12 I fast twice a week. I give tithes of all that I get.’
| אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ |
13 But the tax collector, standing far away, wouldn’t even lift up his eyes to heaven, but beat his chest, saying, ‘God, be merciful to me, a sinner!’
| והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ |
14 I tell you, this man went down to his house justified rather than the other; for everyone who exalts himself will be humbled, but he who humbles himself will be exalted.”
| אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ |
15 They were also bringing their babies to him, that he might touch them. But when the disciples saw it, they rebuked them.
| ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ |
16 Jesus summoned them, saying, “Allow the little children to come to me, and don’t hinder them, for God’s Kingdom belongs to such as these.
| ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ |
17 Most certainly, I tell you, whoever doesn’t receive God’s Kingdom like a little child, he will in no way enter into it.”
| אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ |
18 A certain ruler asked him, saying, “Good Teacher, what shall I do to inherit eternal life?” (aiōnios g166)
| וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ (aiōnios g166) |
19 Jesus asked him, “Why do you call me good? No one is good, except one: God.
| ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ |
20 You know the commandments: ‘Don’t commit adultery,’ ‘Don’t murder,’ ‘Don’t steal,’ ‘Don’t give false testimony,’ ‘Honor your father and your mother.’”
| את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ |
21 He said, “I have observed all these things from my youth up.”
| ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ |
22 When Jesus heard these things, he said to him, “You still lack one thing. Sell all that you have and distribute it to the poor. Then you will have treasure in heaven; then come, follow me.”
| וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ |
23 But when he heard these things, he became very sad, for he was very rich.
| ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ |
24 Jesus, seeing that he became very sad, said, “How hard it is for those who have riches to enter into God’s Kingdom!
| וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ |
25 For it is easier for a camel to enter in through a needle’s eye than for a rich man to enter into God’s Kingdom.”
| כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ |
26 Those who heard it said, “Then who can be saved?”
| ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ |
27 But he said, “The things which are impossible with men are possible with God.”
| ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ |
28 Peter said, “Look, we have left everything and followed you.”
| ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ |
29 He said to them, “Most certainly I tell you, there is no one who has left house, or wife, or brothers, or parents, or children, for God’s Kingdom’s sake,
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ |
30 who will not receive many times more in this time, and in the world to come, eternal life.” (aiōn g165, aiōnios g166)
| ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
31 He took the twelve aside and said to them, “Behold, we are going up to Jerusalem, and all the things that are written through the prophets concerning the Son of Man will be completed.
| ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ |
32 For he will be delivered up to the Gentiles, will be mocked, treated shamefully, and spit on.
| כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ |
33 They will scourge and kill him. On the third day, he will rise again.”
| ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ |
34 They understood none of these things. This saying was hidden from them, and they didn’t understand the things that were said.
| והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ |
35 As he came near Jericho, a certain blind man sat by the road, begging.
| ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ |
36 Hearing a multitude going by, he asked what this meant.
| וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ |
37 They told him that Jesus of Nazareth was passing by.
| ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ |
38 He cried out, “Jesus, you son of David, have mercy on me!”
| ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ |
39 Those who led the way rebuked him, that he should be quiet; but he cried out all the more, “You son of David, have mercy on me!”
| וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ |
40 Standing still, Jesus commanded him to be brought to him. When he had come near, he asked him,
| ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ |
41 “What do you want me to do?” He said, “Lord, that I may see again.”
| מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ |
42 Jesus said to him, “Receive your sight. Your faith has healed you.”
| ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ |
43 Immediately he received his sight and followed him, glorifying God. All the people, when they saw it, praised God.
| ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ |
