John 11
1 Now a certain man was sick, Lazarus from Bethany, of the village of Mary and her sister, Martha.
| ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ |
2 It was that Mary who had anointed the Lord with ointment and wiped his feet with her hair, whose brother Lazarus was sick.
| היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ |
3 The sisters therefore sent to him, saying, “Lord, behold, he for whom you have great affection is sick.”
| ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ |
4 But when Jesus heard it, he said, “This sickness is not to death, but for the glory of God, that God’s Son may be glorified by it.”
| וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ |
5 Now Jesus loved Martha, and her sister, and Lazarus.
| וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ |
6 When therefore he heard that he was sick, he stayed two days in the place where he was.
| ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ |
7 Then after this he said to the disciples, “Let’s go into Judea again.”
| מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ |
8 The disciples asked him, “Rabbi, the Jews were just trying to stone you. Are you going there again?”
| ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ |
9 Jesus answered, “Aren’t there twelve hours of daylight? If a man walks in the day, he doesn’t stumble, because he sees the light of this world.
| ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ |
10 But if a man walks in the night, he stumbles, because the light isn’t in him.”
| אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ |
11 He said these things, and after that, he said to them, “Our friend Lazarus has fallen asleep, but I am going so that I may awake him out of sleep.”
| כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ |
12 The disciples therefore said, “Lord, if he has fallen asleep, he will recover.”
| ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ |
13 Now Jesus had spoken of his death, but they thought that he spoke of taking rest in sleep.
| וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ |
14 So Jesus said to them plainly then, “Lazarus is dead.
| אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ |
15 I am glad for your sakes that I was not there, so that you may believe. Nevertheless, let’s go to him.”
| ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ |
16 Thomas therefore, who is called Didymus, said to his fellow disciples, “Let’s also go, that we may die with him.”
| ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ |
17 So when Jesus came, he found that he had been in the tomb four days already.
| ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ |
18 Now Bethany was near Jerusalem, about fifteen stadia away.
| ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ |
19 Many of the Jews had joined the women around Martha and Mary, to console them concerning their brother.
| ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ |
20 Then when Martha heard that Jesus was coming, she went and met him, but Mary stayed in the house.
| ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ |
21 Therefore Martha said to Jesus, “Lord, if you would have been here, my brother wouldn’t have died.
| ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
22 Even now I know that whatever you ask of God, God will give you.”
| וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ |
23 Jesus said to her, “Your brother will rise again.”
| ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ |
24 Martha said to him, “I know that he will rise again in the resurrection at the last day.”
| ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ |
25 Jesus said to her, “I am the resurrection and the life. He who believes in me will still live, even if he dies.
| ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ |
| וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) |
27 She said to him, “Yes, Lord. I have come to believe that you are the Christ, God’s Son, he who comes into the world.”
| ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ |
28 When she had said this, she went away and called Mary, her sister, secretly, saying, “The Teacher is here and is calling you.”
| ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ |
29 When she heard this, she arose quickly and went to him.
| היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ |
30 Now Jesus had not yet come into the village, but was in the place where Martha met him.
| וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ |
31 Then the Jews who were with her in the house and were consoling her, when they saw Mary, that she rose up quickly and went out, followed her, saying, “She is going to the tomb to weep there.”
| והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ |
32 Therefore when Mary came to where Jesus was and saw him, she fell down at his feet, saying to him, “Lord, if you would have been here, my brother wouldn’t have died.”
| ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
33 When Jesus therefore saw her weeping, and the Jews weeping who came with her, he groaned in the spirit and was troubled,
| ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ |
34 and said, “Where have you laid him?” They told him, “Lord, come and see.”
| ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ |
35 Jesus wept.
| ויבך ישוע׃ |
36 The Jews therefore said, “See how much affection he had for him!”
| ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ |
37 Some of them said, “Couldn’t this man, who opened the eyes of him who was blind, have also kept this man from dying?”
| ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ |
38 Jesus therefore, again groaning in himself, came to the tomb. Now it was a cave, and a stone lay against it.
| ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ |
39 Jesus said, “Take away the stone.” Martha, the sister of him who was dead, said to him, “Lord, by this time there is a stench, for he has been dead four days.”
| ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ |
40 Jesus said to her, “Didn’t I tell you that if you believed, you would see God’s glory?”
| ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ |
41 So they took away the stone from the place where the dead man was lying. Jesus lifted up his eyes and said, “Father, I thank you that you listened to me.
| וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ |
42 I know that you always listen to me, but because of the multitude standing around I said this, that they may believe that you sent me.”
| ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ |
43 When he had said this, he cried with a loud voice, “Lazarus, come out!”
| ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ |
44 He who was dead came out, bound hand and foot with wrappings, and his face was wrapped around with a cloth. Jesus said to them, “Free him, and let him go.”
| ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ |
45 Therefore many of the Jews who came to Mary and saw what Jesus did believed in him.
| ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ |
46 But some of them went away to the Pharisees and told them the things which Jesus had done.
| ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ |
47 The chief priests therefore and the Pharisees gathered a council, and said, “What are we doing? For this man does many signs.
| אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ |
48 If we leave him alone like this, everyone will believe in him, and the Romans will come and take away both our place and our nation.”
| אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ |
49 But a certain one of them, Caiaphas, being high priest that year, said to them, “You know nothing at all,
| ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ |
50 nor do you consider that it is advantageous for us that one man should die for the people, and that the whole nation not perish.”
| אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ |
51 Now he didn’t say this of himself, but being high priest that year, he prophesied that Jesus would die for the nation,
| וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ |
52 and not for the nation only, but that he might also gather together into one the children of God who are scattered abroad.
| ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ |
53 So from that day forward they took counsel that they might put him to death.
| ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ |
54 Jesus therefore walked no more openly among the Jews, but departed from there into the country near the wilderness, to a city called Ephraim. He stayed there with his disciples.
| על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ |
55 Now the Passover of the Jews was at hand. Many went up from the country to Jerusalem before the Passover, to purify themselves.
| ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ |
56 Then they sought for Jesus and spoke with one another as they stood in the temple, “What do you think—that he isn’t coming to the feast at all?”
| ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ |
57 Now the chief priests and the Pharisees had commanded that if anyone knew where he was, he should report it, that they might seize him.
| והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ |
