< Acts 7 >

1 The high priest said, “Are these things so?”
ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃
2 He said, “Brothers and fathers, listen. The God of glory appeared to our father Abraham when he was in Mesopotamia, before he lived in Haran,
ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃
3 and said to him, ‘Get out of your land and away from your relatives, and come into a land which I will show you.’
ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃
4 Then he came out of the land of the Chaldaeans and lived in Haran. From there, when his father was dead, God moved him into this land where you are now living.
ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃
5 He gave him no inheritance in it, no, not so much as to set his foot on. He promised that he would give it to him for a possession, and to his offspring after him, when he still had no child.
ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃
6 God spoke in this way: that his offspring would live as aliens in a strange land, and that they would be enslaved and mistreated for four hundred years.
ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃
7 ‘I will judge the nation to which they will be in bondage,’ said God, ‘and after that they will come out and serve me in this place.’
וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃
8 He gave him the covenant of circumcision. So Abraham became the father of Isaac, and circumcised him the eighth day. Isaac became the father of Jacob, and Jacob became the father of the twelve patriarchs.
ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃
9 “The patriarchs, moved with jealousy against Joseph, sold him into Egypt. God was with him
ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃
10 and delivered him out of all his afflictions, and gave him favor and wisdom before Pharaoh, king of Egypt. He made him governor over Egypt and all his house.
ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃
11 Now a famine came over all the land of Egypt and Canaan, and great affliction. Our fathers found no food.
ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃
12 But when Jacob heard that there was grain in Egypt, he sent out our fathers the first time.
וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃
13 On the second time Joseph was made known to his brothers, and Joseph’s family was revealed to Pharaoh.
ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃
14 Joseph sent and summoned Jacob his father and all his relatives, seventy-five souls.
וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃
15 Jacob went down into Egypt and he died, himself and our fathers;
וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃
16 and they were brought back to Shechem and laid in the tomb that Abraham bought for a price in silver from the children of Hamor of Shechem.
ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃
17 “But as the time of the promise came close which God had sworn to Abraham, the people grew and multiplied in Egypt,
ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃
18 until there arose a different king who didn’t know Joseph.
עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃
19 The same took advantage of our race and mistreated our fathers, and forced them to abandon their babies, so that they wouldn’t stay alive.
וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃
20 At that time Moses was born, and was exceedingly handsome to God. He was nourished three months in his father’s house.
בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃
21 When he was abandoned, Pharaoh’s daughter took him up and reared him as her own son.
וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃
22 Moses was instructed in all the wisdom of the Egyptians. He was mighty in his words and works.
וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃
23 But when he was forty years old, it came into his heart to visit his brothers, the children of Israel.
ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃
24 Seeing one of them suffer wrong, he defended him and avenged him who was oppressed, striking the Egyptian.
וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃
25 He supposed that his brothers understood that God, by his hand, was giving them deliverance; but they didn’t understand.
ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃
26 “The day following, he appeared to them as they fought, and urged them to be at peace again, saying, ‘Sirs, you are brothers. Why do you wrong one another?’
ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃
27 But he who did his neighbor wrong pushed him away, saying, ‘Who made you a ruler and a judge over us?
והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
28 Do you want to kill me as you killed the Egyptian yesterday?’
הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃
29 Moses fled at this saying, and became a stranger in the land of Midian, where he became the father of two sons.
ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃
30 “When forty years were fulfilled, an angel of the Lord appeared to him in the wilderness of Mount Sinai, in a flame of fire in a bush.
ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃
31 When Moses saw it, he wondered at the sight. As he came close to see, the voice of the Lord came to him,
וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃
32 ‘I am the God of your fathers: the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.’ Moses trembled and dared not look.
אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
33 The Lord said to him, ‘Take off your sandals, for the place where you stand is holy ground.
ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃
34 I have surely seen the affliction of my people who are in Egypt, and have heard their groaning. I have come down to deliver them. Now come, I will send you into Egypt.’
ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃
35 “This Moses whom they refused, saying, ‘Who made you a ruler and a judge?’—God has sent him as both a ruler and a deliverer by the hand of the angel who appeared to him in the bush.
הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃
36 This man led them out, having worked wonders and signs in Egypt, in the Red Sea, and in the wilderness for forty years.
והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃
37 This is that Moses who said to the children of Israel, ‘The Lord our God will raise up a prophet for you from among your brothers, like me.’
הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃
38 This is he who was in the assembly in the wilderness with the angel that spoke to him on Mount Sinai, and with our fathers, who received living revelations to give to us,
הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃
39 to whom our fathers wouldn’t be obedient, but rejected him and turned back in their hearts to Egypt,
הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃
40 saying to Aaron, ‘Make us gods that will go before us, for as for this Moses who led us out of the land of Egypt, we don’t know what has become of him.’
ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃
41 They made a calf in those days, and brought a sacrifice to the idol, and rejoiced in the works of their hands.
ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
42 But God turned away and gave them up to serve the army of the sky, as it is written in the book of the prophets, ‘Did you offer to me slain animals and sacrifices forty years in the wilderness, O house of Israel?
ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃
43 You took up the tabernacle of Moloch, the star of your god Rephan, the figures which you made to worship, so I will carry you away beyond Babylon.’
ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃
44 “Our fathers had the tabernacle of the testimony in the wilderness, even as he who spoke to Moses commanded him to make it according to the pattern that he had seen;
משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃
45 which also our fathers, in their turn, brought in with Joshua when they entered into the possession of the nations whom God drove out before the face of our fathers to the days of David,
ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃
46 who found favor in the sight of God, and asked to find a habitation for the God of Jacob.
והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃
47 But Solomon built him a house.
ושלמה בנה לו בית׃
48 However, the Most High doesn’t dwell in temples made with hands, as the prophet says,
אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃
49 ‘heaven is my throne, and the earth a footstool for my feet. What kind of house will you build me?’ says the Lord. ‘Or what is the place of my rest?
השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃
50 Didn’t my hand make all these things?’
הלא את כל אלה ידי עשתה׃
51 “You stiff-necked and uncircumcised in heart and ears, you always resist the Holy Spirit! As your fathers did, so you do.
קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃
52 Which of the prophets didn’t your fathers persecute? They killed those who foretold the coming of the Righteous One, of whom you have now become betrayers and murderers.
מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
53 You received the law as it was ordained by angels, and didn’t keep it!”
אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
54 Now when they heard these things, they were cut to the heart, and they gnashed at him with their teeth.
ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃
55 But he, being full of the Holy Spirit, looked up steadfastly into heaven and saw the glory of God, and Jesus standing on the right hand of God,
והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃
56 and said, “Behold, I see the heavens opened and the Son of Man standing at the right hand of God!”
ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃
57 But they cried out with a loud voice and stopped their ears, then rushed at him with one accord.
ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃
58 They threw him out of the city and stoned him. The witnesses placed their garments at the feet of a young man named Saul.
וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃
59 They stoned Stephen as he called out, saying, “Lord Jesus, receive my spirit!”
ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃
60 He kneeled down and cried with a loud voice, “Lord, don’t hold this sin against them!” When he had said this, he fell asleep.
ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃

< Acts 7 >