2 Corinthians 10
1 Now I Paul, myself, entreat you by the humility and gentleness of Christ, I who in your presence am lowly among you, but being absent am bold toward you.
| ואני פולוס הנני מזהיר אתכם בענות המשיח וחמלתו אשר פנים בפנים שפל אני בתוככם וברחקי מתאמץ עליכון׃ |
2 Yes, I beg you that I may not, when present, show courage with the confidence with which I intend to be bold against some, who consider us to be walking according to the flesh.
| ואתחננה שלא אצטרך בבאי להתאמץ בבטחון ההוא אשר אחשב להתגבר בו נגד האנשים החשבים אתנו כמתהלכים לפי הבשר׃ |
3 For though we walk in the flesh, we don’t wage war according to the flesh;
| כי בלכתנו בבשר לא נלחם לפי הבשר׃ |
4 for the weapons of our warfare are not of the flesh, but mighty before God to the throwing down of strongholds,
| כי כלי מלחמתנו אינם של הבשר כי אם חזקים הם לאלהים להרס מבצרים׃ |
5 throwing down imaginations and every high thing that is exalted against the knowledge of God and bringing every thought into captivity to the obedience of Christ,
| באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃ |
6 and being in readiness to avenge all disobedience when your obedience is made full.
| ונכונים לנקם נקמה מאת כל מרי אם תשלם משמעתכם׃ |
7 Do you look at things only as they appear in front of your face? If anyone trusts in himself that he is Christ’s, let him consider this again with himself, that even as he is Christ’s, so we also are Christ’s.
| התשפטו למראה פנים איש כי יבטח להיות למשיח ישוב וידין בלבו כי כאשר הוא למשיח כן למשיח גם אנחנו׃ |
8 For even if I boast somewhat abundantly concerning our authority, which the Lord gave for building you up and not for casting you down, I will not be ashamed,
| וגם כי אתהלל יותר מעט על דבר הרשות אשר נתן לנו האדון לבנותכם ולא לשחתכם לא אבוש׃ |
9 that I may not seem as if I desire to terrify you by my letters.
| למען לא אראה כמאים אתכם על ידי האגרות׃ |
10 For, “His letters”, they say, “are weighty and strong, but his bodily presence is weak, and his speech is despised.”
| כאמרם הן האגרות קשות הנה וחזקות אבל הגוף בהיותו לנגדנו חלוש הוא וניבו נבזה׃ |
11 Let such a person consider this, that what we are in word by letters when we are absent, such are we also in deed when we are present.
| ידע נא האמר כזאת כי כמו שאנחנו בדבור על ידי אגרות בהיותנו רחוקים כן גם בפעל אנחנו בהיותנו קרובים׃ |
12 For we are not bold to number or compare ourselves with some of those who commend themselves. But they themselves, measuring themselves by themselves, and comparing themselves with themselves, are without understanding.
| כי אל נעז פנינו לכלל אתנו עם האנשים המשבחים נפשם או לערך אתנו לאלה אכן נבערו מדעת המדדים את נפשם בנפשם וערכים את נפשם לנפשם׃ |
13 But we will not boast beyond proper limits, but within the boundaries with which God appointed to us, which reach even to you.
| ואנחנו לא נתגדל לבלי מדה כי אם כפי מדת הגבול אשר חלק לנו האלהים לחק להגיע גם עדיכם׃ |
14 For we don’t stretch ourselves too much, as though we didn’t reach to you. For we came even as far as to you with the Good News of Christ,
| כי לולא הגענו עדיכם לא נשתרע למעלה מערכנו הלא כבר קדמנו גם אתכם בבשורת המשיח׃ |
15 not boasting beyond proper limits in other men’s labors, but having hope that as your faith grows, we will be abundantly enlarged by you in our sphere of influence,
| לא נתגדל לבלי מדה ביגיעת אחרים אבליש לנו התקוה כי ברבות אמונתכם נכבד בכם כפי גבולנו עד למעלה׃ |
16 so as to preach the Good News even to the parts beyond you, not to boast in what someone else has already done.
| כדי לבשר הבשורה גם להלאה מכם ולא להתהלל במה שמוכן כבר בגבול אחרים׃ |
17 But “he who boasts, let him boast in the Lord.”
| והמתהלל יתהלל ביהוה׃ |
18 For it isn’t he who commends himself who is approved, but whom the Lord commends.
| כי לא המשבח נפשו משבח הוא כי אם אשר ישבחנו יהוה׃ |
