Jeremiah 2
1 And the word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 Go, and cry in the ears of Jerusalem, saying, Thus saith the LORD, I remember for thee the kindness of thy youth, the love of thine espousals; how thou wentest after me in the wilderness, in a land that was not sown.
| הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך--לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה |
3 Israel [was] holiness unto the LORD, the firstfruits of his increase: all that devour him shall be held guilty; evil shall come upon them, saith the LORD.
| קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה |
4 Hear ye the word of the LORD, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel:
| שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל |
5 thus saith the LORD, What unrighteousness have your fathers found in me, that they are gone far from me, and have walked after vanity, and are become vain?
| כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול--כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו |
6 Neither said they, Where is the LORD that brought us up out of the land of Egypt; that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of the shadow of death, through a land that none passed through, and where no man dwelt?
| ולא אמרו--איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות--בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם |
7 And I brought you into a plentiful land, to eat the fruit thereof and the goodness thereof; but when ye entered, ye defiled my land, and made mine heritage an abomination.
| ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה |
8 The priests said not, Where is the LORD? and they that handle the law knew me not: the rulers also transgressed against me, and the prophets prophesied by Baal, and walked after things that do not profit.
| הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו |
9 Wherefore I will yet plead with you, saith the LORD, and with your children’s children will I plead.
| לכן עד אריב אתכם--נאם יהוה ואת בני בניכם אריב |
10 For pass over to the isles of Kittim, and see; and send unto Kedar, and consider diligently; and see if there hath been such a thing.
| כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת |
11 Hath a nation changed [their] gods, which yet are no gods? but my people have changed their glory for that which doth not profit.
| ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל |
12 Be astonished, O ye heavens, at this, and be horribly afraid, be ye very desolate, saith the LORD.
| שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה |
13 For my people have committed two evils; they have forsaken me the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water.
| כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות--בארת נשברים אשר לא יכלו המים |
14 Is Israel a servant? is he a homeborn [slave]? why is he become a prey?
| העבד ישראל--אם יליד בית הוא מדוע היה לבז |
15 The young lions have roared upon him, and yelled: and they have made his land waste; his cities are burned up, without inhabitant.
| עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב |
16 The children also of Noph and Tahpanhes have broken the crown of thy head.
| גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד |
17 Hast thou not procured this unto thyself, in that thou hast forsaken the LORD thy God, when he led thee by the way?
| הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך |
18 And now what hast thou to do in the way to Egypt, to drink the waters of Shihor? or what hast thou to do in the way to Assyria, to drink the waters of the River?
| ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר |
19 Thine own wickedness shall correct thee, and thy backslidings shall reprove thee: know therefore and see that it is an evil thing and a bitter, that thou hast forsaken the LORD thy God, and that my fear is not in thee, saith the Lord, the LORD of hosts.
| תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות |
20 For of old time I have broken thy yoke, and burst thy bands; and thou saidst, I will not serve; for upon every high hill and under every green tree thou didst bow thyself, playing the harlot.
| כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה |
21 Yet I had planted thee a noble vine, wholly a right seed: how then art thou turned into the degenerate plant of a strange vine unto me?
| ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה |
22 For though thou wash thee with lye, and take thee much soap, yet thine iniquity is marked before me, saith the Lord GOD.
| כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית--נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה |
23 How canst thou say, I am not defiled, I have not gone after the Baalim? see thy way in the valley, know what thou hast done: [thou art] a swift dromedary traversing her ways;
| איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה |
24 a wild ass used to the wilderness, that snuffeth up the wind in her desire; in her occasion who can turn her away? all they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her.
| פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח--תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה |
25 Withhold thy foot from being unshod, and thy throat from thirst: but thou saidst, There is no hope: no; for I have loved strangers, and after them will I go.
| מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש--לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך |
26 As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets;
| כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם |
27 which say to a stock, Thou art my father; and to a stone, Thou hast brought me forth: for they have turned their back unto me, and not their face: but in the time of their trouble they will say, Arise, and save us.
| אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו |
28 But where are thy gods that thou hast made thee? let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble: for according to the number of thy cities are thy gods, O Judah.
| ואיה אלהיך אשר עשית לך--יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה |
29 Wherefore will ye plead with me? ye all have transgressed against me, saith the LORD.
| למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה |
30 In vain have I smitten your children; they received no correction: your own sword hath devoured your prophets, like a destroying lion.
| לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית |
31 O generation, see ye the word of the LORD. Have I been a wilderness unto Israel? or a land of thick darkness? wherefore say my people, We are broken loose; we will come no more unto thee?
| הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו--לוא נבוא עוד אליך |
32 Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? yet my people have forgotten me days without number.
| התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר |
33 How trimmest thou thy way to seek love! therefore even the wicked women hast thou taught thy ways.
| מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך |
34 Also, in thy skirts is found the blood of the souls of the innocent poor: I have not found it at the place of breaking in, but upon all these.
| גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה |
35 Yet thou saidst, I am innocent; surely his anger is turned away from me. Behold, I will enter into judgment with thee, because thou sayest, I have not sinned.
| ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי |
36 Why gaddest thou about so much to change thy way? thou shalt be ashamed of Egypt also, as thou wast ashamed of Assyria.
| מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור |
37 From him also shalt thou go forth, with thine hands upon thine head: for the LORD hath rejected thy confidences, and thou shalt not prosper in them.
| גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם |
