Matthew 22
1 Jesus answered and spoke again in parables to them, saying,
| ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. |
2 "The kingdom of heaven is like a certain king, who made a marriage feast for his son,
3 and sent out his servants to call those who were invited to the marriage feast, but they would not come.
| כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. |
4 Again he sent out other servants, saying, 'Tell those who are invited, "Look, I have made ready my dinner. My cattle and my fatlings are killed, and all things are ready. Come to the marriage feast."'
| המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘ |
5 But they made light of it, and went their ways, one to his own farm, another to his merchandise,
| ”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק |
6 and the rest grabbed his servants, and treated them shamefully, and killed them.
| היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם. |
7 The king was enraged, and sent his armies, destroyed those murderers, and burned their city.
| ”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. |
8 "Then he said to his servants, 'The wedding is ready, but those who were invited weren't worthy.
| הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. |
9 Go therefore to the intersections of the highways, and as many as you may find, invite to the marriage feast.'
| צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ |
10 And those servants went out into the highways, and gathered together all they found, both bad and good, and the wedding was filled with those reclining.
| המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים. |
11 But when the king came in to see the guests, he saw there a man who did not have on wedding clothing,
| ”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים. |
12 and he said to him, 'Friend, how did you come in here not wearing wedding clothing?' He was speechless.
| ”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה. |
13 Then the king said to the servants, 'Bind him hand and foot, and throw him into the outer darkness; there is where the weeping and grinding of teeth will be.'
| ”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ |
14 For many are called, but few chosen."
| כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“ |
15 Then the Pharisees went and took counsel how they might entrap him in his talk.
| שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. |
16 They sent their disciples to him, along with the Herodians, saying, "Teacher, we know that you are honest, and teach the way of God in truth, no matter whom you teach, for you are not partial to anyone.
| הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. |
17 Tell us therefore, what do you think? Is it lawful to pay taxes to Caesar, or not?"
| אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ |
18 But Jesus perceived their wickedness, and said, "Why do you test me, you hypocrites?
| ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? |
19 Show me the tax money." They brought to him a denarius.
| בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע. |
20 He asked them, "Whose is this image and inscription?"
| ”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“ |
21 They said to him, "Caesar's." Then he said to them, "Give therefore to Caesar the things that are Caesar's, and to God the things that are God's."
| ”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ |
22 When they heard it, they were astonished, and left him, and went away.
| תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם. |
23 On that day Sadducees came to him, the ones saying that there is no resurrection. And they asked him,
| באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: |
24 saying, "Teacher, Moses said, 'If a man dies, having no children, his brother is to marry his wife, and raise up offspring for his brother.'
| ”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. |
25 Now there were with us seven brothers. The first married and died, and having no offspring, left his wife to his brother.
| אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, |
26 In like manner the second also, and the third, to the seventh.
| אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. |
27 After them all, the woman died.
| לבסוף מתה גם האישה. |
28 In the resurrection therefore, whose wife will she be of the seven? For they all had her."
| אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“ |
29 But Jesus answered them, "You are mistaken, not knowing the Scriptures, nor the power of God.
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ |
30 For in the resurrection they neither marry, nor are given in marriage, but are like the angels in heaven.
| ”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. |
31 But concerning the resurrection of the dead, have you not read that which was spoken to you by God, saying,
| באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? |
32 'I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob?' God is not the God of the dead, but of the living."
| ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“ |
33 When the crowds heard it, they were astonished at his teaching.
| תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, |
34 But the Pharisees, when they heard that he had silenced the Sadducees, gathered themselves together.
| אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: |
35 One of them, a Law scholar, asked him a question, testing him.
36 "Teacher, which is the greatest commandment in the law?"
| ”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“ |
37 He said to him, "'You are to love the Lord your God with all your heart, with all your soul, and with all your mind.'
| ”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. |
38 This is the great and first commandment.
| ”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! |
39 A second likewise is this, 'You are to love your neighbor as yourself.'
| והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘. |
40 The whole Law and the Prophets depend on these two commandments."
| כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“ |
41 Now while the Pharisees were gathered together, Jesus asked them a question,
| בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: |
42 saying, "What do you think of the Christ? Whose son is he?" They said to him, "Of David."
| ”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים. |
43 He said to them, "How then does David in the Spirit call him Lord, saying,
| ”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול. |
44 'The Lord said to my Lord, sit on my right hand, until I make your enemies the footstool of your feet'?
| ”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
45 "If then David calls him Lord, how is he his son?"
| ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“ |
46 No one was able to answer him a word, neither did anyone dare ask him any more questions from that day forth.
| לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות. |
