Ezekiel 36
1 "You, son of man, prophesy to the mountains of Israel, and say, 'You mountains of Israel, hear the word of the LORD.
| ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר יהוה |
2 Thus says the LORD: "Because the enemy has said against you, 'Aha.' and, 'The ancient high places are ours in possession'"';
| כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו |
3 therefore prophesy, and say, 'Thus says the LORD: "Because, even because they have made you desolate, and swallowed you up on every side, that you might be a possession to the residue of the nations, and you are taken up in the lips of talkers, and the evil report of the people";
| לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם |
4 therefore, you mountains of Israel, hear the word of the LORD: "Thus says the LORD to the mountains and to the hills, to the watercourses and to the valleys, to the desolate wastes and to the cities that are forsaken, which are become a prey and derision to the residue of the nations that are all around;
| לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב |
5 therefore thus says the LORD: 'Surely in the fire of my jealousy have I spoken against the residue of the nations, and against all Edom, that have appointed my land to themselves for a possession with the joy of all their heart, with despite of soul, to cast it out for a prey.'"'
| לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש--למען מגרשה לבז |
6 "Therefore prophesy concerning the land of Israel, and tell the mountains and to the hills, to the watercourses and to the valleys, 'Thus says the LORD: "Look, I have spoken in my jealousy and in my wrath, because you have borne the shame of the nations:
| לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם |
7 therefore thus says the Lord GOD: 'I have sworn, saying, "Surely the nations that are around you, they shall bear their shame."
| לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו |
8 "'"'But you, mountains of Israel, you shall shoot forth your branches, and yield your fruit to my people Israel; for they are at hand to come.
| ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא |
9 For, look, I am for you, and I will turn into you, and you shall be tilled and sown;
| כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם |
10 and I will multiply men on you, all the house of Israel, even all of it; and the cities shall be inhabited, and the waste places shall be built;
| והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה |
11 and I will multiply on you man and animal; and they shall increase and be fruitful; and I will cause you to be inhabited after your former estate, and will do better to you than at your beginnings: and you shall know that I am the LORD.
| והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה |
12 Yes, I will cause men to walk on you, even my people Israel; and they shall possess you, and you shall be their inheritance, and you shall no more henceforth bereave them of children.'"
| והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם |
13 "'Thus says the LORD: "Because they say to you, 'You are a devourer of men, and have been a bereaver of your nation';
| כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי (את) ומשכלת גויך (גוייך) היית |
14 therefore you shall devour men no more, neither bereave your nation any more," says the LORD;
| לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי (תשכלי) עוד--נאם אדני יהוה |
15 "neither will I let you hear any more the shame of the nations, neither shall you bear the reproach of the peoples any more, neither shall you cause your nation to stumble any more," says the LORD.'"
| ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה |
16 Moreover the word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
17 "Son of man, when the house of Israel lived in their own land, they defiled it by their way and by their doings: their way before me was as the uncleanness of a woman in her impurity.
| בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני |
18 Therefore I poured out my wrath on them for the blood which they had poured out on the land, and because they had defiled it with their idols;
| ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה |
19 and I scattered them among the nations, and they were dispersed through the countries: according to their way and according to their doings I judged them.
| ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים |
20 When they came to the nations, where they went, they profaned my holy name; in that men said of them, 'These are the people of the LORD, and are gone forth out of his land.'
| ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי--באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו |
21 But I had respect for my holy name, which the house of Israel had profaned among the nations, where they went.
| ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה |
22 "Therefore tell the house of Israel, 'Thus says the LORD: "I do not do this for your sake, house of Israel, but for my holy name, which you have profaned among the nations, where you went.
| לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם |
23 I will sanctify my great name, which has been profaned among the nations, which you have profaned in their midst; and the nations shall know that I am the LORD when I magnify myself among you before their eyes.
| וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם |
24 For I will take you from among the nations, and gather you out of all the countries, and will bring you into your own land.
| ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם |
25 I will sprinkle clean water on you, and you shall be clean: from all your filthiness, and from all your idols, will I cleanse you.
| וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם |
26 And I will also give you a new heart, and I will put a new spirit within you. And I will take away the stony heart out of your flesh, and I will give you a heart of flesh.
| ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר |
27 I will put my Spirit within you, and cause you to walk in my statutes, and you shall keep my ordinances, and do them.
| ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם |
28 You shall dwell in the land that I gave to your fathers; and you shall be my people, and I will be your God.
| וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים |
29 I will save you from all your uncleanness: and I will call for the grain, and will multiply it, and lay no famine on you.
| והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב |
30 I will multiply the fruit of the tree, and the increase of the field, that you may receive no more the reproach of famine among the nations.
| והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב--בגוים |
31 Then you shall remember your evil ways, and your doings that were not good; and you shall loathe yourselves in your own sight for your iniquities and for your abominations.
| וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם |
32 Nor for your sake do I this," says the LORD, "be it known to you: be ashamed and confounded for your ways, house of Israel."'
| לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה--יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל |
33 "Thus says the LORD: 'In the day that I cleanse you from all your iniquities, I will cause the cities to be inhabited, and the waste places shall be built.
| כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם--והושבתי את הערים ונבנו החרבות |
34 The land that was desolate shall be tilled, whereas it was a desolation in the sight of all who passed by.
| והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר |
35 They shall say, "This land that was desolate has become like the garden of Eden; and the waste and desolate and ruined cities are fortified and inhabited."
| ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו |
36 Then the nations that are left around you shall know that I, the LORD, have built the ruined places, and planted that which was desolate: I, the LORD, have spoken it, and I will do it.'"
| וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי |
37 "Thus says the LORD: 'For this, moreover, will I be inquired of by the house of Israel, to do it for them: I will increase them with men like a flock.
| כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם |
38 As the flock for sacrifice, as the flock of Jerusalem in her appointed feasts, so shall the waste cities be filled with flocks of men; and they shall know that I am the LORD.'"
| כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה--כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה |
