Psalms 74

1 [A contemplation by Asaph.] God, why have you rejected us forever? Why does your anger smolder against the sheep of your pasture?

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

2 Remember your congregation, which you purchased of old, which you have redeemed to be the tribe of your inheritance; Mount Zion, in which you have lived.

זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

3 Lift up your feet to the perpetual ruins, all the evil that the enemy has done in the sanctuary.

הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

4 Your adversaries have roared in the midst of your assembly. They have set up their standards as signs.

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

5 They behaved like men wielding axes, cutting through a thicket of trees.

יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

6 Now they break all its carved work down with hatchet and hammers.

ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

7 They have burned your sanctuary to the ground. They have profaned the dwelling place of your Name.

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

8 They said in their heart, "We will crush them completely." They have burned up all the places in the land where God was worshiped.

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

9 We see no miraculous signs. There is no longer any prophet, neither is there among us anyone who knows how long.

אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

10 How long, God, shall the enemy mock? Shall the enemy blaspheme your name forever?

עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

11 Why do you draw back your hand, even your right hand? Take it out of your pocket and consume them.

למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

12 Yet God is my King from long ago, working salvation in the midst of the earth.

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

13 You divided the sea by your strength. You broke the heads of the sea monsters in the waters.

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

14 You broke the heads of Leviathan in pieces. You gave him as food to people and desert creatures.

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

15 You opened up spring and stream. You dried up mighty rivers.

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

16 The day is yours, the night is also yours. You have prepared the light and the sun.

לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

17 You have set all the boundaries of the earth. You have made summer and winter.

אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

18 Remember this, that the enemy has mocked you, Jehovah. Foolish people have blasphemed your name.

זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

19 Do not deliver the soul of your dove to wild beasts. Do not forget the life of your poor forever.

אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

20 Honor your covenant, for haunts of violence fill the dark places of the earth.

הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

21 Do not let the oppressed return ashamed. Let the poor and needy praise your name.

אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

22 Arise, God. Plead your own cause. Remember how the foolish man mocks you all day.

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

23 Do not forget the voice of your adversaries. The tumult of those who rise up against you ascends continually.

אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד