Luke 1
1 Since many have undertaken to set in order a narrative concerning those matters which have been fulfilled among us,
| תאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו, |
2 even as those who from the beginning were eyewitnesses and servants of the word delivered them to us,
| על־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים. |
3 it seemed good to me also, having traced the course of all things accurately from the first, to write to you in order, most excellent Theophilus;
| גם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים, |
4 that you might know the certainty concerning the things in which you were instructed.
| כדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת. |
5 There was in the days of Herod, the king of Yehuda, a certain priest named Zekharya, of the division of Awiya. He had a wife of the daughters of Ahrun, and her name was Elishava.
| בימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית. |
6 They were both righteous before God, walking blamelessly in all the commandments and ordinances of the Lord.
| זכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו. |
7 But they had no child, because Elishava was barren, and they both were well advanced in years.
| אולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים. |
8 Now it happened, while he was performing the priest's office before God in the order of his division,
| יום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת. |
9 according to the custom of the priest's office, his lot was to enter into the temple of the Lord and burn incense.
10 And the whole crowd of people were praying outside at the hour of incense.
| בינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת. |
11 An angel of the Lord appeared to him, standing on the right side of the altar of incense.
| לפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת. |
12 Zekharya was troubled when he saw him, and fear fell upon him.
| זכריה נבהל ונמלא פחד. |
13 But the angel said to him, "Do not be afraid, Zekharya, because your request has been heard, and your wife, Elishava, will bear you a son, and you are to name him Yukhanan.
| ”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך.”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו’יוחנן‘. |
14 You will have joy and gladness; and many will rejoice at his birth.
| לידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם, |
15 For he will be great in the sight of the Lord, and he must never drink wine or strong drink, and he will be filled with the Rukha d'Qudsha, even from his mother's womb.
| כי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו. |
16 He will turn many of the people of Israyel to the Lord, their God.
| יוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם. |
17 He will go before him in the spirit and power of Eliya, 'to turn the hearts of the fathers to the children,' and the disobedient to the wisdom of the just; to make ready a people prepared for the Lord."
| הוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“ |
18 Zekharya said to the angel, "How can I be sure of this? For I am an old man, and my wife is well advanced in years."
| ”כיצד אדע שדבריך נכונים?“שאל זכריה.”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“ |
19 The angel answered him, "I am Gavriel, who stands in the presence of God. I was sent to speak to you, and to bring you this good news.
| ”אני המלאך גבריאל!“השיב המלאך.”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת. |
20 And look, you will be silent and not able to speak, until the day that these things will happen, because you did not believe my words, which will be fulfilled in their proper time."
| דע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“ |
21 The people were waiting for Zekharya, and they were wondering why he was delayed in the temple.
| האנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב. |
22 When he came out, he could not speak to them, and they perceived that he had seen a vision in the temple. He continued making signs to them, and remained mute.
| לבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון. |
23 It happened, when the days of his service were fulfilled, he departed to his house.
| זכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו. |
24 After these days Elishava, his wife, conceived, and she hid herself five months, saying,
| כעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים. |
25 "Thus has the Lord done to me in the days in which he looked at me, to take away my disgrace among people."
| ”מה טוב הוא אלוהים!“קראה אלישבע בשמחה רבה.”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“ |
26 Now in the sixth month, the angel Gavriel was sent from God to a city of Galila, named Natsrath,
| בחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל, |
27 to a virgin pledged to be married to a man whose name was Yauseph, of the house of Dawid. The virgin's name was Maryam.
| אל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד. |
28 Having come in, the angel said to her, "Greetings, favored one. The Lord is with you."
| גבריאל נגלה אל מרים ואמר לה:”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“ |
29 But when she saw him, she was greatly troubled at the saying, and considered what kind of greeting this might be.
| מרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון. |
30 The angel said to her, "Do not be afraid, Maryam, for you have found favor with God.
| ”אל תפחדי, מרים, “הרגיע אותה המלאך,”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך. |
31 And look, you will conceive in your womb, and bring forth a son, and will call his name 'Yeshua.'
| בעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם’ישוע‘תקראי לו. |
32 He will be great, and will be called the Son of the Most High. The Lord God will give him the throne of his father, Dawid,
| הוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו, |
33 and he will reign over the house of Yaquv forever. There will be no end to his Kingdom." (aiōn g165)
| והוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“ (aiōn g165) |
34 Maryam said to the angel, "How can this be, seeing I am a virgin?"
| ”כיצד אוכל ללדת?“שאלה מרים בתמיהה.”הרי אני בתולה!“ |
35 The angel answered her, "The Rukha d'Qudsha will come on you, and the power of the Most High will overshadow you. Therefore also the holy one who is born will be called the Son of God.
| השיב לה המלאך:”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“ |
36 And look, Elishava, your relative, also has conceived a son in her old age; and this is the sixth month with her who was called barren.
| המלאך המשיך:”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה’העקרה‘– וגם היא תלד בן! |
37 For with God nothing will be impossible."
| כי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“. |
38 And Maryam said, "See, the handmaid of the Lord; be it to me according to your word." The angel departed from her.
| ”הנני שפחתך, אדוני, “אמרה מרים בענווה,”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“לאחר מכן נעלם המלאך. |
39 Maryam arose in those days and went into the hill country with haste, into a city of Yehuda,
| כעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום. |
40 and entered into the house of Zekharya and greeted Elishava.
41 It happened, when Elishava heard Maryam's greeting, that the baby leaped in her womb, and Elishava was filled with the Rukha d'Qudsha.
| לשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש. |
42 She called out with a loud voice, and said, "Blessed are you among women, and blessed is the fruit of your womb.
| ”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“פרצה אלישבע בקריאת שמחה. |
43 Why am I so favored, that the mother of my Lord should come to me?
| ”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי? |
44 For look, when the voice of your greeting came into my ears, the baby leaped in my womb for joy.
| התינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך! |
45 Blessed is she who believed, for there will be a fulfillment of the things which have been spoken to her from the Lord."
| אלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“ |
46 Maryam said, "My soul magnifies the Lord.
| השיבה מרים:”ברכי נפשי את ה׳; |
47 And my spirit rejoices in God my Savior,
| אגיל ואשמח באלוהים מושיעי! |
48 for he has looked at the humble state of his servant girl. For look, from now on all generations will call me blessed.
| כי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות. |
49 For he who is mighty has done great things for me, and holy is his name.
| גדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו. |
50 His mercy is for generations of generations on those who fear him.
| מדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו. |
51 He has shown strength with his arm. He has scattered the proud in the imagination of their hearts.
| בזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים, |
52 He has put down the mighty from their thrones and has exalted the lowly.
| והוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם! |
53 He has filled the hungry with good things. He has sent the rich away empty.
| את העניים האכיל ואת העשירים הרעיב! |
54 He has given help to Israyel, his servant, that he might remember mercy,
| אלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“ (aiōn g165) |
56 Maryam stayed with her about three months, and then returned to her house.
| מרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה. |
57 Now the time that Elishava should give birth was fulfilled, and she brought forth a son.
| בינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן. |
58 Her neighbors and her relatives heard that the Lord had magnified his mercy towards her, and they rejoiced with her.
| השמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה. |
59 It happened on the eighth day, that they came to circumcise the child; and they would have called him Zekharya, after the name of the father.
| ביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא”זכריה“– על שם אביו, |
60 His mother answered, "Not so; but he will be called Yukhanan."
| אולם אלישבע אמרה:”לא, שם התינוק יוחנן!“ |
61 They said to her, "There is no one among your relatives who is called by this name."
| ”יוחנן?“התפלאו האורחים.”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“. |
62 They made signs to his father, what he would have him called.
| הם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק. |
63 And he asked for a writing tablet, and wrote, "His name is Yukhanan." And they were all amazed.
| זכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו:”שם הילד יוחנן“. |
64 His mouth was opened immediately, and his tongue freed, and he spoke, blessing God.
| באותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים. |
65 Fear came on all who lived around them, and all these sayings were talked about throughout all the hill country of Yehuda.
| כל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה. |
66 All who heard them laid them up in their heart, saying, "What then will this child be?" The hand of the Lord was with him.
| כל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו:”מעניין למה נועד הילד הזה.“כי היה ברור להם שאלוהים איתו. |
67 His father, Zekharya, was filled with the Rukha d'Qudsha, and prophesied, saying,
| לאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה: |
68 "Blessed be the Lord, the God of Israyel, for he has visited and worked redemption for his people;
| ”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו. |
69 and has raised up a horn of salvation for us in the house of his servant Dawid
| ה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו – |
| כפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב – (aiōn g165) |
71 salvation from our enemies, and from the hand of all who hate us;
| כדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו. |
72 to show mercy towards our fathers, to remember his holy covenant,
| אלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו |
73 the oath which he spoke to Avraham, our father,
| ואת שבועתו לאברהם אבינו: |
74 to grant to us that we, being delivered out of the hand of our enemies, should serve him without fear,
| להצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“ |
75 In holiness and righteousness before him all our days.
76 And you, child, will be called a prophet of the Most High, for you will go before the Lord to make ready his ways,
| ”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך. |
77 to give knowledge of salvation to his people by the forgiveness of their sins,
| אתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם. |
78 because of the tender mercy of our God, whereby the dawn from on high will visit us,
| בזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום, |
79 to shine on those who sit in darkness and the shadow of death; to guide our feet into the way of peace."
| כדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“ |
80 The child was growing, and becoming strong in spirit, and was in the desert until the day of his public appearance to Israyel.
| הילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל. |
