John 20
1 The first [day] of the week cometh Mary Magdalene early, when it was yet dark, unto the sepulchre, and seeth the stone taken away from the sepulchre.
| השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר. |
2 Then she runneth, and cometh to Simon Peter, and to the other disciple, whom Jesus loved, and saith unto them, They have taken away the Lord out of the sepulchre, and we know not where they have laid him.
| היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה:”הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!“ |
3 Peter therefore went forth, and that other disciple, and came to the sepulchre.
| פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון. |
4 So they ran both together: and the other disciple did outrun Peter, and came first to the sepulchre.
5 And he stooping down, [and looking in], saw the linen clothes lying; yet went he not in.
| הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר. |
6 Then cometh Simon Peter following him, and went into the sepulchre, and seeth the linen clothes lie,
| שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים. |
7 And the napkin, that was about his head, not lying with the linen clothes, but wrapped together in a place by itself.
| הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים. |
8 Then went in also that other disciple, which came first to the sepulchre, and he saw, and believed.
| ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה. |
9 For as yet they knew not the scripture, that he must rise again from the dead.
| כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה. |
10 Then the disciples went away again unto their own home.
| שניהם הלכו הביתה, |
11 But Mary stood without at the sepulchre weeping: and as she wept, she stooped down, [and looked] into the sepulchre,
| ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר, |
12 And seeth two angels in white sitting, the one at the head, and the other at the feet, where the body of Jesus had lain.
| ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו. |
13 And they say unto her, Woman, why weepest thou? She saith unto them, Because they have taken away my Lord, and I know not where they have laid him.
| ”מדוע את בוכה?“שאלו המלאכים.”כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו“, השיבה מרים. |
14 And when she had thus said, she turned herself back, and saw Jesus standing, and knew not that it was Jesus.
| היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו. |
15 Jesus saith unto her, Woman, why weepest thou? whom seekest thou? She, supposing him to be the gardener, saith unto him, Sir, if thou have borne him hence, tell me where thou hast laid him, and I will take him away.
| ”מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?“שאל אותה ישוע. מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו:”אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו.“ |
16 Jesus saith unto her, Mary. She turned herself, and saith unto him, Rabboni; which is to say, Master.
| ”מרים!“קרא ישוע. היא פנתה להביט בו וקראה:”רבי!“ |
17 Jesus saith unto her, Touch me not; for I am not yet ascended to my Father: but go to my brethren, and say unto them, I ascend unto my Father, and your Father; and [to] my God, and your God.
| ”אל תגעי בי, “הזהיר אותה ישוע,”כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם.“ |
18 Mary Magdalene came and told the disciples that she had seen the Lord, and [that] he had spoken these things unto her.
| מרים מיהרה אל התלמידים.”ראיתי את האדון!“קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו. |
19 Then the same day at evening, being the first [day] of the week, when the doors were shut where the disciples were assembled for fear of the Jews, came Jesus and stood in the midst, and saith unto them, Peace [be] unto you.
| באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר:”שלום לכם!“ |
20 And when he had so said, he shewed unto them [his] hands and his side. Then were the disciples glad, when they saw the Lord.
| הוא הראה להם את נקבי המסמרים בידיו ואת צדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם. |
21 Then said Jesus to them again, Peace [be] unto you: as [my] Father hath sent me, even so send I you.
| שוב דיבר אליהם ישוע:”כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם.“ |
22 And when he had said this, he breathed on [them], and saith unto them, Receive ye the Holy Ghost:
| הוא נשף ואמר:”קבלו את רוח הקודש. |
23 Whose soever sins ye remit, they are remitted unto them; [and] whose soever [sins] ye retain, they are retained.
| למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסלחו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו.“ |
24 But Thomas, one of the twelve, called Didymus, was not with them when Jesus came.
| תומא התאום, אחד משנים־עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. |
25 The other disciples therefore said unto him, We have seen the Lord. But he said unto them, Except I shall see in his hands the print of the nails, and put my finger into the print of the nails, and thrust my hand into his side, I will not believe.
| כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין.”לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו“, אמר. |
26 And after eight days again his disciples were within, and Thomas with them: [then] came Jesus, the doors being shut, and stood in the midst, and said, Peace [be] unto you.
| כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא:”שלום לכם!“ |
27 Then saith he to Thomas, Reach hither thy finger, and behold my hands; and reach hither thy hand, and thrust [it] into my side: and be not faithless, but believing.
| ישוע פנה אל תומא ואמר:”גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר־אמונה, כי אם תאמין!“ |
28 And Thomas answered and said unto him, My Lord and my God.
| ”אדוני ואלוהי!“קרא לו תומא. |
29 Jesus saith unto him, Thomas, because thou hast seen me, thou hast believed: blessed [are] they that have not seen, and [yet] have believed.
| ישוע המשיך לדבר אליו:”אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים.“ |
30 And many other signs truly did Jesus in the presence of his disciples, which are not written in this book:
| ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. |
31 But these are written, that ye might believe that Jesus is the Christ, the Son of God; and that believing ye might have life through his name.
| הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן־האלוהים, וכדי שעל־ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח. |
