Ephesians 4

1 I therefore, the prisoner of the Lord, beseech you that ye walk worthy of the vocation wherewith ye are called,

כאסיר האדון אני מתחנן לפניכם שתחיו ותתנהגו בדרך ההולמת את אלה שנבחרו להתברך בכל הברכות הנפלאות האלה.

2 With all lowliness and meekness, with longsuffering, forbearing one another in love;

היו ענווים ואדיבים; התייחסו בסבלנות זה אל זה, וסלחו איש לאחיו באהבה.

3 Endeavouring to keep the unity of the Spirit in the bond of peace.

שאפו לשמור על אחדותכם ברוח הקודש, וחיו בשלום איש עם רעהו.

4 [There is] one body, and one Spirit, even as ye are called in one hope of your calling;

כולנו איברים של גוף אחד, לכולנו רוח אחד, וכולנו נבחרנו לאותו עתיד נפלא.

5 One Lord, one faith, one baptism,

לכולנו אדון אחד, אמונה אחת וטבילה אחת.

6 One God and Father of all, who [is] above all, and through all, and in you all.

לכולנו אל ואב אחד שהוא מעל לכל, נמצא בכל וחי בכל.

7 But unto every one of us is given grace according to the measure of the gift of Christ.

ובכל זאת, המשיח העניק לכל אחד מאיתנו מתנות וכישרונות שונים ומיוחדים, מתוך עושרו ולפי רצונו.

8 Wherefore he saith, When he ascended up on high, he led captivity captive, and gave gifts unto men.

על כך אומרים הכתובים שכאשר עלה המשיח לשמים, לאחר תחייתו מהמתים, הוא שבה שבי ונתן מתנות לבני האדם.

9 (Now that he ascended, what is it but that he also descended first into the lower parts of the earth?

שימו לב שכתוב”עלה לשמים“! משמע שקודם לכן הוא ירד ממרומי השמים אל תחתיות הארץ.

10 He that descended is the same also that ascended up far above all heavens, that he might fill all things.)

זה שירד אלינו הוא זה שעלה השמימה כדי למלא באישיותו את הכול, מתחתיות הארץ עד למרומי השמים.

11 And he gave some, apostles; and some, prophets; and some, evangelists; and some, pastors and teachers;

הוא העניק לבני־האדם מתנות שונות: לאחדים העניק את היכולת להיות שליחיו, לאלה העניק את היכולת להיות נביאים, ולאלה העניק כישרון מיוחד לבשר את הבשורה, או כושר מנהיגות והדרכה לפי דבר ה׳ וכישרון ללמד היטב.

12 For the perfecting of the saints, for the work of the ministry, for the edifying of the body of Christ:

לשם מה העניק לנו המשיח את המתנות והכישרונות הללו? כדי שבני־אלוהים יוכלו להיטיב לשרתו בשעה שהם בונים את הקהילה, שהיא גוף המשיח,

13 Till we all come in the unity of the faith, and of the knowledge of the Son of God, unto a perfect man, unto the measure of the stature of the fulness of Christ:

עד שנגיע כולנו כאחד לאמונה, בגרות והבנה של מושיענו בן האלוהים – עד שנתמלא כליל במשיח.

14 That we [henceforth] be no more children, tossed to and fro, and carried about with every wind of doctrine, by the sleight of men, [and] cunning craftiness, whereby they lie in wait to deceive;

וכך מעתה ואילך לא נשנה את דעתנו בנוגע לאמונתנו; לא ניכשל ולא נרומה על־ידי רמאים ובדחנים,

15 But speaking the truth in love, may grow up into him in all things, which is the head, [even] Christ:

אלא נאמר את האמת באהבה, ונגדל באמונתנו במשיח אשר הוא ראש־הקהילה.

16 From whom the whole body fitly joined together and compacted by that which every joint supplieth, according to the effectual working in the measure of every part, maketh increase of the body unto the edifying of itself in love.

בהנהגתו של המשיח מחוברים כל איברי הגוף זה לזה, וכל איבר עוזר למשנהו לבניית הגוף, לפי מידת הכוח שניתן לו, כך שכל הגוף צומח לבניין אחד מלא אהבה – בניין המשיח.

17 This I say therefore, and testify in the Lord, that ye henceforth walk not as other Gentiles walk, in the vanity of their mind,

בשם האדון אני אומר לכם: אל תשובו לחיות כמו הלא מאמינים, כי הם הולכים אחרי טיפשות שיכלם.

18 Having the understanding darkened, being alienated from the life of God through the ignorance that is in them, because of the blindness of their heart:

בגלל טיפשותם הם בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלוהים; הם אינם מבינים את דרכו של אלוהים, כי הם חיים בחשכה ובחטא.

19 Who being past feeling have given themselves over unto lasciviousness, to work all uncleanness with greediness.

הם איבדו כל רגש בושה, והפקירו את עצמם לתאוות בשרם ולכל מעשה זימה ומרמה.

20 But ye have not so learned Christ;

אבל לא כך לימד אתכם המשיח!

21 If so be that ye have heard him, and have been taught by him, as the truth is in Jesus:

אם באמת הקשבתם לקולו והבינותם את האמת שלימד אתכם,

22 That ye put off concerning the former conversation the old man, which is corrupt according to the deceitful lusts;

אזי עליכם לסור מדרככם הישנה ומהרגליכם הקודמים, שהיו זימה, תאווה ורמייה,

23 And be renewed in the spirit of your mind;

ולחדש את מחשבותיכם וגישתכם לדברים שונים.

24 And that ye put on the new man, which after God is created in righteousness and true holiness.

כן, עליכם להיות אנשים מחודשים בעלי תכונות שהעניק לכם אלוהים, קדושים וצדיקים. עטפו את עצמכם באופי חדש זה.

25 Wherefore putting away lying, speak every man truth with his neighbour: for we are members one of another.

הפסיקו לשקר ודברו אמת, שכן אנו איברים איש לאחיו, ובשקרנו לאחינו אנו פוגעים למעשה בעצמנו!

26 Be ye angry, and sin not: let not the sun go down upon your wrath:

אם אתם כועסים, אל תניחו לכעסכם להביא אתכם לידי חטא! אל תניחו לשמש לשקוע לפני שחלף כעסכם,

27 Neither give place to the devil.

כי אחרת אתם פותחים פתח לשטן.

28 Let him that stole steal no more: but rather let him labour, working with [his] hands the thing which is good, that he may have to give to him that needeth.

הגנב חייב להפסיק לגנוב! עליו להתחיל לעבוד עבודה ישרה, כדי שיוכל לעזור לנזקקים.

29 Let no corrupt communication proceed out of your mouth, but that which is good to the use of edifying, that it may minister grace unto the hearers.

אל תנבלו את פיכם! דברו רק דברים יפים, טובים ומועילים לאנשים אחרים, דברים שיברכו את השומעים.

30 And grieve not the holy Spirit of God, whereby ye are sealed unto the day of redemption.

אל תצערו את רוח הקודש של אלוהים, שעל ידיו נחתמתם ליום הגאולה.

31 Let all bitterness, and wrath, and anger, and clamour, and evil speaking, be put away from you, with all malice:

הפסיקו להתמרמר והסירו מעליכם כל כעס, רוגז, צעקות, קללות ורשעות.

32 And be ye kind one to another, tenderhearted, forgiving one another, even as God for Christ’s sake hath forgiven you.

היו טובים איש לרעהו, רחמנים וסלחנים, כשם שאלוהים סלח לכם בזכות השתייכותכם למשיח.