1 Corinthians 1

1 Paul, called [to be] an apostle of Jesus Christ through the will of God, and Sosthenes [our] brother,

מאת פולוס, שנבחר על־ידי אלוהים להיות שליחו של ישוע המשיח, ומאת סוסתניס אחינו.

2 Unto the church of God which is at Corinth, to them that are sanctified in Christ Jesus, called [to be] saints, with all that in every place call upon the name of Jesus Christ our Lord, both theirs and ours:

אל המאמינים המשיחיים בקורינתוס, שנקראו על־ידי אלוהים להיות לו לעם בזכות ישוע המשיח, ואל כל המאמינים המשיחיים באשר הם; אל כל מי שמאמין באמת ובתמים בישוע המשיח אדוננו.

3 Grace [be] unto you, and peace, from God our Father, and [from] the Lord Jesus Christ.

אלוהינו ואדוננו יברך אתכם בכל ברכותיו ויעניק לכם שלום, שלווה ומנוחה.

4 I thank my God always on your behalf, for the grace of God which is given you by Jesus Christ;

אינני חדל להודות לאלוהים על כל המתנות הנפלאות שהעניק לכם משום שאתם שייכים לו;

5 That in every thing ye are enriched by him, in all utterance, and [in] all knowledge;

הוא העשיר את חייכם בתוכן ובכל דבר טוב, עזר לכם בכול אומר, ואף העניק לכם הבנה מלאה של האמת.

6 Even as the testimony of Christ was confirmed in you:

אמרתי לכם מראש שהמשיח יעשה כל זאת למענכם, ואתם רואים שהוא באמת עשה!

7 So that ye come behind in no gift; waiting for the coming of our Lord Jesus Christ:

כעת לא חסר לכם דבר; קיבלתם את כל הברכות, המתנות הרוחניות ואת הכוח למלא את רצונו. ברכות אלה ניתנו לכם למשך הזמן שאתם מצפים לשובו של ישוע המשיח אדוננו.

8 Who shall also confirm you unto the end, [that ye may be] blameless in the day of our Lord Jesus Christ.

המשיח יתמיד לעזור לכם להיות טהורים ונקיים מחטא ביום שובו,

9 God [is] faithful, by whom ye were called unto the fellowship of his Son Jesus Christ our Lord.

שכן אלוהים מקיים תמיד את הבטחותיו, והרי הוא עצמו קרא לכם להתחבר עם בנו ישוע המשיח.

10 Now I beseech you, brethren, by the name of our Lord Jesus Christ, that ye all speak the same thing, and [that] there be no divisions among you; but [that] ye be perfectly joined together in the same mind and in the same judgment.

אחים יקרים, אני מתחנן לפניכם בשם ישוע המשיח אדוננו: הפסיקו את המריבות והוויכוחים! עליכם לחיות באהבה ובשלום כדי שלא יהיו פילוגים בקהילה. אני מבקש מכם, אנא, ותרו איש לרעהו, היו בעלי דעה אחת ומטרה אחת.

11 For it hath been declared unto me of you, my brethren, by them [which are of the house] of Chloe, that there are contentions among you.

בני ביתה של כלואה סיפרו לי על המריבות והוויכוחים שלכם.

12 Now this I say, that every one of you saith, I am of Paul; and I of Apollos; and I of Cephas; and I of Christ.

זה אומר:”אני בעד פולוס!“וזה אומר:”אני בעד אפולוס!“או”אני בעד ‎ כֵּיפָא (פטרוס)!“ויש הטוענים כי הם בלבד תלמידיו האמיתיים של ישוע המשיח.

13 Is Christ divided? was Paul crucified for you? or were ye baptized in the name of Paul?

וכך אתם מחלקים את המשיח לחלקים רבים. אך האם אני, פולוס, נצלבתי בעד חטאיכם? או האם מישהו מכם נטבל בשמי?

14 I thank God that I baptized none of you, but Crispus and Gaius;

אני מודה לאלוהים שלא הטבלתי איש מכם, מלבד קריספוס וגיוס,

15 Lest any should say that I had baptized in mine own name.

כך שעכשיו איש אינו יכול לטעון שניסיתי להקים קהילה חדשה –”קהילת פולוס“.

16 And I baptized also the household of Stephanas: besides, I know not whether I baptized any other.

שכחתי להוסיף שהטבלתי גם את בני משפחתו של סטפנוס. איני זוכר שהטבלתי עוד מישהו.

17 For Christ sent me not to baptize, but to preach the gospel: not with wisdom of words, lest the cross of Christ should be made of none effect.

שכן המשיח לא שלח אותי להטביל, כי אם לבשר את דבר־אלוהים. אבל אפילו ההטפה שלי אינה נשמעת מחוכמת ביותר, מפני שאיני משתמש במילים מסובכות ויפות, ואף לא ברעיונות נשגבים ומסובכים, מחשש שאחליש ואקהה את הכוח העצום שבבשורה הפשוטה של צלב המשיח.

18 For the preaching of the cross is to them that perish foolishness; but unto us which are saved it is the power of God.

אני יודע היטב שהלא־מאמינים חושבים את מותו של ישוע על הצלב לשטות; אולם אנחנו, המאמינים שנושענו, יודעים שזוהי גבורת אלוהים.

19 For it is written, I will destroy the wisdom of the wise, and will bring to nothing the understanding of the prudent.

כי אלוהים אמר:”אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר“.

20 Where [is] the wise? where [is] the scribe? where [is] the disputer of this world? hath not God made foolish the wisdom of this world? (aiōn g165)

אלוהים העמיד באור מגוחך את המלומדים, החוקרים, המדענים ומנהיגי העולם, והוכיח שאין כל ערך לחכמתם. (aiōn g165)

21 For after that in the wisdom of God the world by wisdom knew not God, it pleased God by the foolishness of preaching to save them that believe.

כי אלוהים, בחכמתו הרבה, מנע בעד העולם מלהיוושע באמצעות גאוניות אנושית, ואז בא והושיע את כל מי שהאמין בבשורתו, שהעולם כינה”מטופשת“.

22 For the Jews require a sign, and the Greeks seek after wisdom:

הבשורה נשמעת מטופשת ליהודים, כי הם דורשים אות מהשמים כהוכחה לאמיתות תוכנה, ואילו היוונים מאמינים רק במה שתואם את הפילוסופיה שלהם – במה שנראה מחוכם.

23 But we preach Christ crucified, unto the Jews a stumblingblock, and unto the Greeks foolishness;

על כן כאשר אנחנו מבשרים שישוע המשיח מת כדי להושיע את כולם, היהודים נעלבים, ואילו הגויים מבטלים את הבשורה בנפנוף.

24 But unto them which are called, both Jews and Greeks, Christ the power of God, and the wisdom of God.

אולם אלוהים פקח את עיניהם של בחיריו מבין היהודים והגויים, כדי שיראו כי המשיח הוא התגלמות כוח הישועה של אלוהים; המשיח עצמו הוא מרכז תוכניתו הנפלאה של אלוהים להושיע אותנו.

25 Because the foolishness of God is wiser than men; and the weakness of God is stronger than men.

תוכניתו”מטופשת“זו של אלוהים מחוכמת בהרבה מהתוכנית הגאונית ביותר של בני־האדם, ואלוהים ב”חולשתו“– מות ישוע על הצלב – חזק הרבה יותר מכל אדם.

26 For ye see your calling, brethren, how that not many wise men after the flesh, not many mighty, not many noble, [are called]:

בוודאי שמתם לב, אחים יקרים, שרק מעטים מכם בעלי משרות חשובות ועמדות־מפתח, בעלי כוח השפעה או בעלי ממון.

27 But God hath chosen the foolish things of the world to confound the wise; and God hath chosen the weak things of the world to confound the things which are mighty;

כי אלוהים בחר במתכוון ברעיונות שהעולם חושב למטופשים וחסרי־ערך, כדי לבייש את חכמי העולם.

28 And base things of the world, and things which are despised, hath God chosen, [yea], and things which are not, to bring to nought things that are:

הוא בחר בתוכנית שנראתה חסרת כל ערך בעיני העולם, והשתמש בה להשפיל עד עפר את האנשים החכמים ביותר,

29 That no flesh should glory in his presence.

כדי שאף אחד לא יתפאר לפני ה׳.

30 But of him are ye in Christ Jesus, who of God is made unto us wisdom, and righteousness, and sanctification, and redemption:

שכן אלוהים לבדו נתן לנו את החיים דרך ישוע המשיח. המשיח הוא שהציג לפנינו את תוכנית ה׳ לישועתנו, הוא שעשה אותנו רצויים לה׳, הוא שקרב אותנו לאלוהים, טיהר וקידש אותנו, והקריב את עצמו למוות כדי להעניק לנו את ישועתנו.

31 That, according as it is written, He that glorieth, let him glory in the Lord.

משום כך עלינו לנהוג לפי הכתוב:”המתהלל יתהלל בה׳!“