Psalms 139
1 O lord, you have searched me, and known me.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע |
2 You know my sitting down and mine rising up, you understand my thought far off.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק |
3 You compass my path and my lying down, and are acquainted with all my ways.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה |
4 For there is not a word in my tongue, but, lo, O LORD, you know it altogether.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה |
5 You have beset me behind and before, and laid your hand upon me.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה |
6 Such knowledge is too wonderful for me; it is high, I cannot attain unto it.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה |
7 Where shall I go from your spirit? or where shall I flee from your presence?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח |
8 If I ascend up into heaven, you are there: if I make my bed in hell, behold, you are there. (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) |
9 If I take the wings of the morning, and dwell in the uttermost parts of the sea;
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים |
10 Even there shall your hand lead me, and your right hand shall hold me.
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך |
11 If I say, Surely the darkness shall cover me; even the night shall be light about me.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני |
12 Yea, the darkness hides not from you; but the night shines as the day: the darkness and the light are both alike to you.
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה |
13 For you have possessed my reins: you have covered me in my mother's womb.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי |
14 I will praise you; for I am fearfully and wonderfully made: marvellous are your works; and that my soul knows right well.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד |
15 My substance was not hid from you, when I was made in secret, and curiously wrought in the low parts of the earth.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ |
16 your eyes did see my substance, yet being imperfect; and in your book all my members were written, which in continuance were fashioned, when as yet there was none of them.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם |
17 How precious also are your thoughts unto me, O God! how great is the sum of them!
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם |
18 If I should count them, they are more in number than the sand: when I awake, I am still with you.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך |
19 Surely you will slay the wicked, O God: depart from me therefore, all of you bloody men.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני |
20 For they speak against you wickedly, and your enemies take your name in vain.
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך |
21 Do not I hate them, O LORD, that hate you? and am not I grieved with those that rise up against you?
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט |
22 I hate them with perfect hatred: I count them mine enemies.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי |
23 Search me, O God, and know my heart: try me, and know my thoughts:
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי |
24 And see if there be any wicked way in me, and lead me in the way everlasting.
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם |
