Proverbs 2
1 My son, if thou receivest my words, and layest up my commandments with thee,
| בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך |
2 so that thou incline thine ear unto wisdom [and] thou apply thy heart to understanding;
| להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה |
3 yea, if thou criest after discernment [and] liftest up thy voice to understanding;
| כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך |
4 if thou seekest her as silver and searchest for her as for hidden treasures:
| אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה |
5 then shalt thou understand the fear of Jehovah, and find the knowledge of God.
| אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא |
6 For Jehovah giveth wisdom; out of his mouth [come] knowledge and understanding.
| כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה |
7 He layeth up sound wisdom for the upright; [he] is a shield to them that walk in integrity;
| וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם |
8 guarding the paths of just judgment and keeping the way of his godly ones.
| לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר |
9 Then shalt thou understand righteousness and judgment and equity: every good path.
| אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב |
10 When wisdom entereth into thy heart and knowledge is pleasant unto thy soul,
| כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם |
11 discretion shall keep thee, understanding shall preserve thee:
| מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה |
12 To deliver thee from the way of evil, from the man that speaketh froward things;
| להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות |
13 [from those] who leave the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;
| העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך |
14 who rejoice to do evil, [and] delight in the frowardness of evil;
| השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע |
15 whose paths are crooked, and who are perverted in their course:
| אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם |
16 To deliver thee from the strange woman, from the stranger who flattereth with her words;
| להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
17 who forsaketh the guide of her youth, and forgetteth the covenant of her God;
| העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה |
18 — for her house inclineth unto death, and her paths unto the dead;
| כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה |
19 none that go unto her return again, neither do they attain to the paths of life:
| כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים |
20 — that thou mayest walk in the way of the good, and keep the paths of the righteous.
| למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר |
21 For the upright shall dwell in the land, and the perfect shall remain in it;
| כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה |
22 but the wicked shall be cut off from the land, and the unfaithful shall be plucked up out of it.
| ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה |
