Genesis 44
1 Then Joseph instructed the steward of his house, saying: “Fill their sacks with grain, as much as they are able to hold. And place each one’s money at the top of the sack.
| ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו |
2 But place my silver bowl, and the price that he gave for the wheat, in the mouth of the sack of the youngest.” And so it was done.
| ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר |
3 And when morning arose, they were sent away with their donkeys.
| הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם |
4 And now they had departed from the city and had set out a short distance. Then Joseph, sending for the steward of his house, said: “Rise up and pursue the men. And when you have overtaken them, say: ‘Why have you returned evil for good?
| הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה |
5 The cup that you have stolen, it is that from which my lord drinks, and in which he is accustomed to discern signs. You have done a very sinful thing.’”
| הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם |
6 He did as he had been ordered. And having overtaken them, he spoke to them according to the order.
| וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה |
7 And they responded: “Why does our lord speak in this way, as though your servants had committed such a shameful act?
| ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה |
8 The money, which we found at the top of our sacks, we carried back to you from the land of Canaan. So in what way does it follow that we would steal, from the house of your lord, gold or silver?
| הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב |
9 Whichever of your servants will be found to have what you seek, may he die, and we shall be the servants of my lord.”
| אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים |
10 And he said to them: “Let it be according to your verdict. With whomever it will be found, let him be my servant, but you will be unharmed.”
| ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים |
11 And so, they quickly placed their sacks down to the ground, and each one was opened.
| וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו |
12 And when he had searched, beginning with the oldest, all the way to the youngest, he found the cup in Benjamin’s sack.
| ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן |
13 But they, tearing their garments and burdening their donkeys again, returned to the town.
| ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה |
14 And Judah, first among his brothers, entered to Joseph (for he had not yet departed from the place) and together they all fell down before him to the ground.
| ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה |
15 And he said to them: “Why would you choose to act in this way? Could you be ignorant that there is no one like me in the knowledge of discerning signs?”
| ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני |
16 And Judah said to him, “What could we answer to my lord? And what would we be able to say, or to justly claim? God has discovered the iniquity of your servants. See, we have all become servants to my lord, both we, and he with whom the cup was found.”
| ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו |
17 Joseph responded: “Far be it from me that I should act in this way. He who stole the cup, he will be my servant. But you may go away free to your father.”
| ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם |
18 Then Judah, approaching closer, said confidently: “I beg you, my lord, let your servant speak a word in your ears, and do not be angry with your servant. For you are next to Pharaoh.
| ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה |
19 My lord, you questioned your servants before: ‘Do you have a father or a brother?’
| אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח |
20 And we answered you, my lord: ‘There is our father, an old man, and a young boy, who was born in his old age. His brother of the same womb has died, and he alone is left to his mother and father, who truly love him tenderly.’
| ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו |
21 And you said to your servants, ‘Bring him to me, and I will set my eyes on him.’
| ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו |
22 We suggested to my lord: ‘The boy is not able to leave his father. For if he sends him away, he will die.’
| ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת |
23 And you said to your servants: ‘Unless your youngest brother arrives with you, you will not see my face any more.’
| ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני |
24 Therefore, when we had gone up to your servant our father, we explained to him all that my lord had spoken.
| ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני |
25 And our father said: ‘Return and buy us a little wheat.’
| ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל |
26 And we said to him: ‘We cannot go. If our youngest brother descends with us, we will set out together. Otherwise, in his absence, we do not dare to see the face of the man.’
| ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו |
27 To which he responded: ‘You know that my wife conceived twice by me.
| ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי |
28 One went out, and you said, “A beast devoured him.” And since then, he has not appeared.
| ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה |
29 If you take this one also, and anything happens to him on the way, you will lead my grey hairs down with grief to the grave.’ (Sheol h7585)
| ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585) |
30 Therefore, if I would have gone to your servant, our father, with the boy not present, (though his life depends upon the life of him)
| ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו |
31 and if he were to see that he is not with us, he would die, and your servants will lead his grey hairs down with sorrow to the grave. (Sheol h7585)
| והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585) |
32 Let me be your very own servant, for I accepted this one into my trust, and I promised, saying: ‘Unless I lead him back, I will be guilty of a sin against my father for all time.’
| כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים |
33 And so I, your servant, will remain in place of the boy, in ministry to my lord, and then let the boy go up with his brothers.
| ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו |
34 For I cannot return to my father without the boy, lest I appear as a witness to the calamity that will oppress my father.”
| כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי |
