Job 3
1 After this Job opened his mouth, and cursed his day,
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ |
2 saying,
| ויען איוב ויאמר׃ |
3 Let the day perish in which I was born, and that night in which they said, Behold a boy!
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ |
4 Let that night be darkness, and let not the Lord regard it from above, neither let light come upon it.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ |
5 But let darkness and the shadow of death seize it; let blackness come upon it;
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ |
6 let that day and night be cursed, let darkness carry them away; let it not come into the days of the year, neither let it be numbered with the days of the months.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ |
7 But let that night be pain, and let not mirth come upon it, nor joy.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ |
8 But let him that curses that day curse it, [even] he that is ready to attack the great whale.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ |
9 Let the stars of that night be darkened; let it remain [dark], and not come into light; and let it not see the morning star arise:
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ |
10 because it shut not up the gates of my mother's womb, for [so] it would have removed sorrow from my eyes.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ |
11 For why died I not in the belly? and [why] did I not come forth from the womb and die immediately?
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ |
12 and why did the knees support me? and why did I suck the breasts?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ |
13 Now I should have lain down and been quiet, I should have slept and been at rest,
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ |
14 with kings [and] councillors of the earth, who gloried in [their] swords;
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ |
15 or with rulers, whose gold was abundant, who filled their houses with silver:
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ |
16 or [I should have been] as an untimely birth proceeding from his mother's womb, or as infants who never saw light.
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ |
17 There the ungodly have burnt out the fury of rage; there the wearied in body rest.
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ |
18 And the men of old time have together ceased to hear the exactor's voice.
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ |
19 The small and great are there, and the servant that feared his lord.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ |
20 For why is light given to those who are in bitterness, and life to those souls which are in griefs?
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ |
21 who desire death, and obtain it not, digging [for it] as [for] treasures;
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ |
22 and would be very joyful if they should gain it?
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ |
23 Death [is] rest to [such] a man, for God has hedged him in.
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ |
24 For my groaning comes before my food, and I weep being beset with terror.
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ |
25 For the terror of which I meditated has come upon me, and that which I had feared has befallen me.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ |
26 I was not at peace, nor quiet, nor had I rest; yet wrath came upon me.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ |
