Job 7

1 “Is not man consigned to labor on earth? Are not his days like those of a hired hand?

הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו

2 Like a slave he longs for shade; like a hireling he waits for his wages.

כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו

3 So I am allotted months of futility, and nights of misery are appointed me.

כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי

4 When I lie down I think: ‘When will I get up?’ But the night drags on, and I toss and turn until dawn.

אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף

5 My flesh is clothed with worms and encrusted with dirt; my skin is cracked and festering.

לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס

6 My days are swifter than a weaver’s shuttle; they come to an end without hope.

ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה

7 Remember that my life is but a breath. My eyes will never again see happiness.

זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב

8 The eye that beholds me will no longer see me. You will look for me, but I will be no more.

לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני

9 As a cloud vanishes and is gone, so he who goes down to Sheol does not come back up. (Sheol h7585)

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (Sheol h7585)

10 He never returns to his house; his place remembers him no more.

לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו

11 Therefore I will not restrain my mouth; I will speak in the anguish of my spirit; I will complain in the bitterness of my soul.

גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי

12 Am I the sea, or the monster of the deep, that You must keep me under guard?

הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר

13 When I think my bed will comfort me and my couch will ease my complaint,

כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי

14 then You frighten me with dreams and terrify me with visions,

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני

15 so that I would prefer strangling and death over my life in this body.

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי

16 I loathe my life! I would not live forever. Leave me alone, for my days are but a breath.

מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי

17 What is man that You should exalt him, that You should set Your heart upon him,

מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך

18 that You attend to him every morning, and test him every moment?

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו

19 Will You never look away from me, or leave me alone to swallow my spittle?

כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי

20 If I have sinned, what have I done to You, O watcher of mankind? Why have You made me Your target, so that I am a burden to You?

חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא

21 Why do You not pardon my transgression and take away my iniquity? For soon I will lie down in the dust; You will seek me, but I will be no more.”

ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני