Job 31
1 “I have made a covenant with my eyes. How then could I gaze with desire at a virgin?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה |
2 For what is the allotment of God from above, or the heritage from the Almighty on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים |
3 Does not disaster come to the unjust and calamity to the workers of iniquity?
| הלא-איד לעול ונכר לפעלי און |
4 Does He not see my ways and count my every step?
| הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור |
5 If I have walked in falsehood or my foot has rushed to deceit,
| אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי |
6 let God weigh me with honest scales, that He may know my integrity.
| ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי |
7 If my steps have turned from the path, if my heart has followed my eyes, or if impurity has stuck to my hands,
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום |
8 then may another eat what I have sown, and may my crops be uprooted.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו |
9 If my heart has been enticed by my neighbor’s wife, or I have lurked at his door,
| אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי |
10 then may my own wife grind grain for another, and may other men sleep with her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין |
11 For that would be a heinous crime, an iniquity to be judged.
| כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים |
12 For it is a fire that burns down to Abaddon; it would root out my entire harvest.
| כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש |
13 If I have rejected the cause of my manservant or maidservant when they made a complaint against me,
| אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי |
14 what will I do when God rises to judge? How will I answer when called to account?
| ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו |
15 Did not He who made me in the womb also make them? Did not the same One form us in the womb?
| הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד |
16 If I have denied the desires of the poor or allowed the widow’s eyes to fail,
| אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה |
17 if I have eaten my morsel alone, not sharing it with the fatherless—
| ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה |
18 though from my youth I reared him as would a father, and from my mother’s womb I guided the widow—
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה |
19 if I have seen one perish for lack of clothing, or a needy man without a cloak,
| אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון |
20 if his heart has not blessed me for warming him with the fleece of my sheep,
| אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם |
21 if I have lifted up my hand against the fatherless because I saw that I had support in the gate,
| אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי |
22 then may my arm fall from my shoulder and be torn from its socket.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר |
23 For calamity from God terrifies me, and His splendor I cannot overpower.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל |
24 If I have put my trust in gold or called pure gold my security,
| אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי |
25 if I have rejoiced in my great wealth because my hand had gained so much,
| אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי |
26 if I have beheld the sun in its radiance or the moon moving in splendor,
| אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך |
27 so that my heart was secretly enticed and my hand threw a kiss from my mouth,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי |
28 this would also be an iniquity to be judged, for I would have denied God on high.
| גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל |
29 If I have rejoiced in my enemy’s ruin, or exulted when evil befell him—
| אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע |
30 I have not allowed my mouth to sin by asking for his life with a curse—
| ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו |
31 if the men of my house have not said, ‘Who is there who has not had his fill?’—
| אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע |
32 but no stranger had to lodge on the street, for my door has been open to the traveler—
| בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח |
33 if I have covered my transgressions like Adam by hiding my guilt in my heart,
| אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני |
34 because I greatly feared the crowds and the contempt of the clans terrified me, so that I kept silent and would not go outside—
| כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח |
35 (Oh, that I had one to hear me! Here is my signature. Let the Almighty answer me; let my accuser compose an indictment.
| מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי |
36 Surely I would carry it on my shoulder and wear it like a crown.
| אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי |
37 I would give account of all my steps; I would approach Him like a prince.)—
| מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו |
38 if my land cries out against me and its furrows weep together,
| אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון |
39 if I have devoured its produce without payment or broken the spirit of its tenants,
| אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי |
40 then let briers grow instead of wheat and stinkweed instead of barley.” Thus conclude the words of Job.
| תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב |
