Genesis 21
1 Now the LORD attended to Sarah as He had said, and the LORD did for Sarah what He had promised.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר |
2 So Sarah conceived and bore a son to Abraham in his old age, at the very time God had promised.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים |
3 And Abraham gave the name Isaac to the son Sarah bore to him.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק |
4 When his son Isaac was eight days old, Abraham circumcised him, as God had commanded him.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים |
5 Abraham was a hundred years old when his son Isaac was born to him.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו |
6 Then Sarah said, “God has made me laugh, and everyone who hears of this will laugh with me.”
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי |
7 She added, “Who would have told Abraham that Sarah would nurse children? Yet I have borne him a son in his old age.”
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו |
8 So the child grew and was weaned, and Abraham held a great feast on the day Isaac was weaned.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק |
9 But Sarah saw that the son whom Hagar the Egyptian had borne to Abraham was mocking her son,
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק |
10 and she said to Abraham, “Expel the slave woman and her son, for the slave woman’s son will never share in the inheritance with my son Isaac!”
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק |
11 Now this matter distressed Abraham greatly because it concerned his son Ishmael.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו |
12 But God said to Abraham, “Do not be distressed about the boy and your maidservant. Listen to everything that Sarah tells you, for through Isaac your offspring will be reckoned.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע |
13 But I will also make a nation of the slave woman’s son, because he is your offspring.”
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא |
14 Early in the morning, Abraham got up, took bread and a skin of water, put them on Hagar’s shoulders, and sent her away with the boy. She left and wandered in the Wilderness of Beersheba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע |
15 When the water in the skin was gone, she left the boy under one of the bushes.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם |
16 Then she went off and sat down nearby, about a bowshot away, for she said, “I cannot bear to watch the boy die!” And as she sat nearby, she lifted up her voice and wept.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך |
17 Then God heard the voice of the boy, and the angel of God called to Hagar from heaven, “What is wrong, Hagar? Do not be afraid, for God has heard the voice of the boy where he lies.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם |
18 Get up, lift up the boy, and take him by the hand, for I will make him into a great nation.”
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו |
19 Then God opened her eyes, and she saw a well of water. So she went and filled the skin with water and gave the boy a drink.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער |
20 And God was with the boy, and he grew up and settled in the wilderness and became a great archer.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת |
21 And while he was dwelling in the Wilderness of Paran, his mother got a wife for him from the land of Egypt.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים |
22 At that time Abimelech and Phicol the commander of his army said to Abraham, “God is with you in all that you do.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה |
23 Now, therefore, swear to me here before God that you will not deal falsely with me or my children or descendants. Show to me and to the country in which you reside the same kindness that I have shown to you.”
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה |
24 And Abraham replied, “I swear it.”
| ויאמר אברהם אנכי אשבע |
25 But when Abraham complained to Abimelech about a well that Abimelech’s servants had seized,
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך |
26 Abimelech replied, “I do not know who has done this. You did not tell me, so I have not heard about it until today.”
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום |
27 So Abraham brought sheep and cattle and gave them to Abimelech, and the two men made a covenant.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית |
28 Abraham separated seven ewe lambs from the flock,
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן |
29 and Abimelech asked him, “Why have you set apart these seven ewe lambs?”
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה |
30 He replied, “You are to accept the seven ewe lambs from my hand as my witness that I dug this well.”
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת |
31 So that place was called Beersheba, because it was there that the two of them swore an oath.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם |
32 After they had made the covenant at Beersheba, Abimelech and Phicol the commander of his army got up and returned to the land of the Philistines.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים |
33 And Abraham planted a tamarisk tree in Beersheba, and there he called upon the name of the LORD, the Eternal God.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם |
34 And Abraham resided in the land of the Philistines for a long time.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים |
