Philippians 2

1 If therefore there is any exhortation in Christ, if any consolation of love, if any fellowship of the Spirit, if any tender mercies and compassion,

אם קיים עידוד הדדי כלשהו בין המאמינים, אם אתם אוהבים אותי עד כדי לרצות לעזור לי, אם יש בלבכם רחמים ואהדה, אם יש בעיניכם משמעות כלשהי לעובדה שאנו אחים באמונה וששוכן בנו אותו רוח הקודש,

2 make my joy full by being like-minded, having the same love, being of one accord, of one mind;

אזי דעו לכם שתגרמו לי שמחה אמיתית אם תאהבו איש את רעהו, אם לא תריבו זה עם זה, ואם תעבדו יחד בלב ובדעה אחת למען מטרה אחת.

3 doing nothing through rivalry or through conceit, but in humility, each counting others better than himself;

אל תהיו אנוכיים, ואל תנסו לעשות רושם על אחרים. היו ענווים, התחשבו באחרים והעריכו אותם יותר מאשר את עצמכם.

4 each of you not just looking to his own things, but each of you also to the things of others.

אל תעסקו כל הזמן רק בעניינים שלכם, אלא התעניינו גם באנשים אחרים ובמעשיהם.

5 Have this in your mind, which was also in Christ Jesus,

התנהגו עם הזולת כמו שישוע התנהג איתנו:

6 who, existing in the form of God, did not consider equality with God a thing to be grasped,

למרות שהיה בדמות אלוהים הוא לא דרש את זכויותיו כאלוהים,

7 but emptied himself, taking the form of a servant, being made in the likeness of men.

אלא הפשיט מעצמו את כוחו הרב, את ההוד והתהילה, ולבש דמות עבד הדומה לבן־אדם.

8 And being found in human form, he humbled himself, becoming obedient to the point of death, yes, the death of the cross.

הוא אף השפיל את עצמו כל־כך עד שבחר למות מוות בזוי על הצלב.

9 Therefore God also highly exalted him, and gave to him the name which is above every name,

על כן העלהו אלוהים למרומי השמים ונתן לו שם העולה בכבודו על כל שם אחר,

10 that at the name of Jesus every knee should bow, of those in heaven, those on earth, and those under the earth,

כדי שבשם ישוע יכרעו כולם ברך וישתחוו לו בשמים, בארץ ומתחת לארץ,

11 and that every tongue should confess that Jesus Christ is Lord, to the glory of God the Father.

וכל אדם יודה שישוע הוא האדון, לכבודו של אלוהים האב.

12 So then, my beloved, even as you have always obeyed, not only in my presence, but now much more in my absence, work out your own salvation with fear and trembling.

ידידי היקרים, כשהייתי אצלכם שמעתם בקולי תמיד. עתה כשאני רחוק מכם, אני מבקש שתמשיכו לעשות מעשים טובים שנובעים מישועתכם. שמעו בקול אלוהים ביראה עמוקה, והתרחקו מכל דבר העלול לא למצוא־חן בעיניו.

13 For it is God who works in you both to will and to work for his good pleasure.

כי אלוהים הוא פועל בכם לרצות להישמע לו, והוא גם עוזר לכם למלא את רצונו.

14 Do all things without complaining and arguing,

עשו כל דבר ללא ויכוחים וללא תלונות,

15 that you may become blameless and harmless, children of God without defect in the middle of a crooked and perverse generation, among whom you are seen as lights in the world,

כדי שאיש לא יוכל לדבר נגדכם. עליכם לחיות חיים פשוטים, טהורים ותמימים, כמו בני אלוהים בתוך עולם של נוכלים ורמאים. עליכם להאיר ולזרוח ביניהם כקרני אור בחשכה,

16 holding up the word of life, that I may have something to boast in the day of Christ that I did not run in vain nor labor in vain.

ולספר להם על דבר אלוהים – על דבר החיים! אם כך תנהגו, אתגאה בכם בשובו של המשיח אלינו, שכן עבודתי ביניכם לא הייתה לשווא.

17 Yes, and if I am poured out on the sacrifice and service of your faith, I am glad and rejoice with you all.

גם אם עלי לשפוך את דמי כנסך על קורבן אמונתכם, כלומר, אם יהיה עלי להקריב את חיי למענכם, אגיל ואשמח עם כל אחד מכם.

18 In the same way, you also should be glad and rejoice with me.

גם אתם צריכים לשמוח איתי על כך.

19 But I hope in the Lord Jesus to send Timothy to you soon, that I also may be cheered up when I know how you are doing.

אם ירצה השם אשלח אליכם בקרוב את טימותיוס, וכשישוב מביקורו אשמח לשמוע מפיו מה נשמע אצלכם.

20 For I have no one else like-minded, who will truly care about you.

הידעתם שטימותיוס מתעניין בכם יותר מכל אדם אחר?

21 For they all seek their own, not the things of Jesus Christ.

נראה שכל אחד אחר דואג רק לעצמו ולתוכניותיו, ולא לתוכניותיו של ישוע המשיח.

22 But you know that he has proved himself. As a child serves a father, so he served with me in furtherance of the Good News.

אך מכירים אתם את טימותיוס. בכל הנוגע להפצת הבשורה על המשיח הוא כבן לי.

23 Therefore I hope to send him at once, as soon as I see how it will go with me.

אני מקווה לשלחו אליכם ברגע שאדע מה עומד לקרות לי כאן.

24 But I trust in the Lord that I myself also will come shortly.

אני בטוח שהאדון יאפשר לי לבקר אתכם בקרוב.

25 But I thought it necessary to send to you Epaphroditus, my brother, fellow worker, fellow soldier, and your apostle and servant of my need,

חושבני כי בינתיים מוטב שאשלח אליכם חזרה את אפפרודיטוס. שלחתם אותו כדי שיעזור לי בענייני, והוא אמנם עזר לי. שנינו היינו ממש כאחים; עבדנו יחד ואף סבלנו יחד למען המשיח.

26 since he longed for you all, and was very troubled because you had heard that he was sick.

עתה אני מחזירו הביתה, שכן הוא מתגעגע אליכם מאוד ומודאג מהעובדה ששמעתם כי היה חולה.

27 For indeed he was sick nearly to death, but God had mercy on him, and not on him only, but on me also, that I might not have sorrow on sorrow.

הוא באמת היה חולה, ואפילו עמד למות! אולם אלוהים ריחם עליו וגם עלי – בחסכו ממני את הצער הזה שלא יתווסף לסבלי.

28 I have sent him therefore the more diligently, that when you see him again, you may rejoice, and that I may be the less sorrowful.

אני רוצה מאוד להחזיר אליכם את אפפרודיטוס, שכן אני יודע עד כמה תשמחו לראותו, וגם אני אשמח ויוקל לי מאוד.

29 Receive him therefore in the Lord with all joy, and hold such people in honor,

קבלוהו באדון בשמחה רבה, והביעו את הוקרתכם והערכתכם, כי הוא סיכן את חייו למען עבודת המשיח,

30 because for the work of Christ he came near to death, risking his life to supply that which was lacking in your service toward me.

ואף עמד למות בעודו משתדל לעשות מה שאתם לא יכולתם לעשות, בגלל היותכם רחוקים ממני.