Hebrews 10

1 For the law, having a shadow of the good to come, not the very image of the things, can never with the same sacrifices year by year, which they offer continually, make perfect those who draw near.

התורה רק רומזת על הברכות שהביא לנו המשיח; התורה עצמה לא יכלה לתת את אותן הברכות, ולכן לא היה בכוחה לטהר באופן מוחלט את מקריבי הקורבנות שבאו מדי שנה.

2 Or else would not they have ceased to be offered, because the worshipers, having been once cleansed, would have had no more consciousness of sins?

אילו יכלה התורה לטהר אותם באופן מושלם, אזי היה מספיק קורבן אחד; מקריבי הקורבנות היו מקבלים סליחת חטאים פעם אחת ולתמיד ומצפונם היה נקי מחטא.

3 But in those sacrifices there is a yearly reminder of sins.

אולם המציאות שונה: הקורבנות שהקריבו החוטאים מדי שנה הזכירו להם שוב ושוב את אשמתם וחטאיהם, במקום שיטהרו אותם!

4 For it is impossible that the blood of bulls and goats should take away sins.

מדוע? מפני שדם הפרים והשעירים אינו יכול לטהר מחטא.

5 Therefore when he comes into the world, he says, “You did not desire sacrifice and offering, but you prepared a body for me.

משום כך, כאשר בא המשיח לעולם אמר:”זבח ומנחה לא חפצת, גוף כוננת לי,

6 You had no pleasure in whole burnt offerings and sacrifices for sin.

עולה וחטאה לא שאלת“. כלומר, המשיח אומר שהוא יודע כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים, ועל כן הכין למשיח גוף שיוקרב כקורבן.

7 Then I said, ‘Behold, I have come (in the scroll of the book it is written of me) to do your will, O God.’”

ועוד אמר:”הנה באתי – במגילת ספר כתוב עלי – לעשות רצונך, אלוהי“.

8 Previously saying, “Sacrifices and offerings and whole burnt offerings and sacrifices for sin you did not desire, neither had pleasure in them” (those which are offered according to the law),

לאחר שאומר המשיח כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים שדורשת התורה,

9 then he has said, “Behold, I have come to do your will.” He takes away the first, that he may establish the second,

הוא מוסיף:”הנה באתי לעשות רצונך, אלוהי“. המשיח ביטל את הברית הישנה כדי לתת תוקף לברית החדשה,

10 by which will we have been sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.

ובברית חדשה זאת נסלחו לנו חטאינו, טוהרנו וקודשנו על־ידי קורבנו של המשיח למעננו – קורבן שהוקרב פעם אחת ולתמיד.

11 Every priest indeed stands day by day serving and offering often the same sacrifices, which can never take away sins,

על־פי הברית הישנה, על־פי התורה, הקריבו הכוהנים מדי יום קורבנות שמעולם לא יכלו לטהר מחטא.

12 but he, when he had offered one sacrifice for sins forever, sat down on the right hand of God,

ואילו המשיח, לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים בעד חטאים כקורבן אחד ולתמיד, ישב לנצח על כסא הכבוד לימין האלוהים.

13 from that time waiting until his enemies are made the footstool of his feet.

ומאז הוא מצפה שכל אויביו יוכנעו לרגליו.

14 For by one offering he has perfected forever those who are being sanctified.

כי על־ידי הקורבן האחד השלים המשיח לנצח את פועלו למען אלה שאותם הוא משחרר מחטא.

15 The Holy Spirit also testifies to us, for after saying,

רוח הקודש מאשר דברים אלה באמירתו:

16 “This is the covenant that I will make with them after those days,” says the Lord, “I will put my laws on their heart, I will also write them on their mind;” then he says,

”זאת הברית אשר אכרת את בית־ישראל אחרי הימים ההם, נאם ה׳: נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה…

17 “I will remember their sins and their iniquities no more.”

כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד“.

18 Now where remission of these is, there is no more offering for sin.

ואם נסלחו החטאים אחת ולתמיד, הרי שאין צורך בקורבנות נוספים כדי להשתחרר מהחטא.

19 Having therefore, brothers, boldness to enter into the holy place by the blood of Jesus,

אם כן, אחי, מאחר שדם המשיח מאפשר לנו עתה לבוא בביטחון אל קודש הקודשים

20 by the way which he dedicated for us, a new and living way, through the veil, that is to say, his flesh,

בדרך חדשה וחיה, (דרך שפילס למעננו המשיח בקרעו את הפרוכת שהיא גופו),

21 and having a great priest over God’s house,

ומאחר שיש לנו כהן גדול הממונה על בית אלוהים,

22 let’s draw near with a true heart in fullness of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience and having our body washed with pure water,

הבה ניכנס פנימה – אל אלוהים עצמו – בלב שלם ובביטחון מלא, מתוך ידיעה שלבנו ונפשנו טוהרו על־ידי דם המשיח שנשפך, וגופנו נרחץ במים טהורים.

23 let’s hold fast the confession of our hope without wavering; for he who promised is faithful.

עתה יכולים אנו לצפות לישועה שהבטיח לנו אלוהים. אין לנו כל ספק שאלוהים באמת יקיים את הבטחתו, ואנו יכולים להכריז על כך לפני כולם.

24 Let’s consider how to provoke one another to love and good works,

כהוקרה על כל מה שאלוהים עשה למעננו, הבה נקדיש תשומת־לב איש לרעהו, נעודד ונאהב איש את אחיו ונעזור זה לזה.

25 not forsaking our own assembling together, as the custom of some is, but exhorting one another, and so much the more as you see the Day approaching.

אל תזניחו את אסיפות הקהילה שלכם כפי שנוהגים אחדים מכם, אלא השתדלו כמיטב יכולתכם לעזור לאמונת הזולת, במיוחד עתה כשאנו רואים שקרב יום בואו של המשיח.

26 For if we sin willfully after we have received the knowledge of the truth, there remains no more a sacrifice for sins,

אם אנו חוטאים בזדון לאחר שידענו את האמת והאמנו במשיח, קורבנו של המשיח אינו מכפר על חטאינו.

27 but a certain fearful expectation of judgment, and a fierceness of fire which will devour the adversaries.

כן, מי שדחה את המשיח לאחר שידע את האמת, יוכל לצפות רק לעונש נורא – עונש שיבוא בעקבות זעמו של אלוהים אשר ישמיד את כל אויביו.

28 A man who disregards Moses’ law dies without compassion on the word of two or three witnesses.

הרי אם אדם שסירב לקיים את תורת משה נידון למוות ללא רחמים (בתנאי ששניים, שלושה עדים ראוהו בחטאו),

29 How much worse punishment do you think he will be judged worthy of who has trodden under foot the Son of God, and has counted the blood of the covenant with which he was sanctified an unholy thing, and has insulted the Spirit of grace?

תארו לעצמכם מה נורא יהיה עונשם של אלה שרומסים ברגליהם את בן־האלוהים, שמחללים את דם הברית הקדוש, ושמחרפים את רוח הקודש שמביא רחמים לבני־האדם.

30 For we know him who said, “Vengeance belongs to me. I will repay,” says the Lord. Again, “The Lord will judge his people.”

כי אנו מכירים היטב את מי שאמר:”לי נקם ושלם“. ו”ידין ה׳ עמו“.

31 It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.

מה נורא ליפול בידי אלוהים חיים!

32 But remember the former days, in which, after you were enlightened, you endured a great struggle with sufferings:

לעולם אל תשכחו את הימים הנפלאים שבהם למדתם לראשונה על המשיח. לאחר שנפקחו עיניכם וראיתם את האמת נשארתם נאמנים למשיח, אף כי מחיר הנאמנות הזאת היא סבל נורא.

33 partly, being exposed to both reproaches and oppressions, and partly, becoming partakers with those who were treated so.

לפעמים לעגו לכם והכו אתכם, ופעמים אחרות אתם בעצמכם השתתפתם בצערם של הסובלים כמוכם.

34 For you both had compassion on me in my chains and joyfully accepted the plundering of your possessions, knowing that you have for yourselves a better possession and an enduring one in the heavens.

ריחמתם על אחיכם שהושלכו לכלא, וקיבלתם בשמחה את העובדה שכל רכושכם נגזל, כי ידעתם שמצפה לכם בשמים אוצר טוב מזה – אוצר שיהיה שלכם לנצח.

35 Therefore do not throw away your boldness, which has a great reward.

יקרה אשר יקרה, שימרו על ביטחונכם באדוננו! זכרו, ביטחונכם זה יזכה אתכם בשכר רב.

36 For you need endurance so that, having done the will of God, you may receive the promise.

אם אתם רוצים שה׳ יקיים את כל אשר הבטיח לכם, עליכם למלא בסבלנות את רצונו,

37 “In a very little while, he who comes will come and will not wait.

כי בואו לא יתעכב עוד זמן רב.

38 But the righteous one will live by faith. If he shrinks back, my soul has no pleasure in him.”

אלה שאמונתם הקנתה להם מעמד של צדיקים בעיני אלוהים, צריכים לחיות באמונה ולבטוח באלוהים שיספק את כל מחסורם. אם ייסוגו, אלוהים לא ירצה בהם יותר.

39 But we are not of those who shrink back to destruction, but of those who have faith to the saving of the soul.

אבל אנחנו איננו מן הנסוגים ואיננו מפנים עורף לאלוהים, כי בכך נחרוץ את גזר דיננו. אנחנו מאמינים באלוהים מושיענו.