Luka 22
1 Koro Sawo mar makati ma ok oketie thowi, miluongo ni Pasaka, ne chiegni,
| בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. |
2 to jodolo madongo gi jopuonj chik ne manyo yo moro malingʼ-lingʼ ma ditiek-go Yesu, nikech negiluoro oganda.
3 Eka Satan nodonjo kuom Judas, miluongo ni Iskariot, achiel kuom ji apar gariyo.
| אז נכנס השטן ביהודה איש קריות, שהיה אחד משנים־עשר תלמידי ישוע. |
4 To Judas nodhi ir jodolo madongo kod jotend jorit hekalu kendo noloso kodgi kaka onyalo ndhogo Yesu.
| יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית־המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. |
5 Negimor kendo ne giyie miye pesa.
| ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית־המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. |
6 Ne oyie, kendo nochako manyo kinde maber mar keto Yesu e lwetgi ka oganda onge.
| מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים. |
7 Eka nochopo chiengʼ Makati ma ok oketie Thowi, ma nyarombo mar Pasaka onego negie.
| בהגיע חג הפסח, ביום שבו מקריבים זבח, |
8 Yesu nooro Petro gi Johana, kowacho niya, “Dhiuru mondo ulosnwa Pasaka mondo wabi wacham.”
| שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר. |
9 Negipenje niya, “Idwaro mondo wadhi walose kanye?”
| ”היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?“שאלו את ישוע. |
10 Nodwoko niya, “Ka udonjo e dala maduongʼ, ngʼato moro motingʼo dapi norom kodu. Luweuru nyaka ot modhiye,
| ”בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים“, השיב ישוע.”לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס |
11 to uwach ne wuon ot ni, ‘Japuonj penjo kama: Ere od welo monego achamie Sap Pasaka kod jopuonjrena?’
| ואמרו לבעל הבית:’רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר‘. |
12 Obiro nyisou ot malach molos malo, moseiki. Kanyo ema ulosie ikruok duto.”
| הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה.“ |
13 Negidhi kendo negiyudo gik moko mana kaka Yesu nosewachonegi. Omiyo negiiko Sap Pasaka.
| פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר. |
14 Kane sa ochopo, Yesu kod jootene nobet kachiemo.
| מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן. |
15 To nowachonegi niya, “Asedwaro ahinya mondo acham Sap Pasakani kodu kapok osanda.
| ”נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר“, פתח ישוע ואמר: |
16 Nimar awachonu, ok anachame kendo ngangʼ, nyaka chop time e pinyruodh Nyasaye.”
| ”אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר תתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים.“ |
17 Bangʼ kosekawo kikombe, nogoyo erokamano kendo wacho niya, “Kawuru ma kendo upogru uwegi.
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר:”קחו את היין ושתו ממנו כולכם. |
18 Nimar awachonu, ok anamadh olemb mzabibu kendo nyaka chop pinyruoth Nyasaye.”
| ”דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים.“ |
19 Kendo nokawo makati kendo bangʼ goyo erokamano nongʼinge momiyogi kowacho niya, “Ma e ringra mochiw nikech un, timuru ma ka uparago.”
| לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ |
20 Kamano bende, bangʼ chiemo nokawo kikombe mi owacho niya, “Kikombeni en singruok manyien motim gi remba, mochwer nikech un.
| בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. |
21 To lwet ngʼat ma biro ndhoga chiemo koda.
| אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. |
22 Wuod Dhano biro dhi mana kaka ne osechiki, to ngʼat mandhoge none malit.”
| בן־האדם הולך למות כפי שנגזר עליו, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו!“ |
23 To negichako penjoree gin giwegi ni en ngʼatno kuomgi manyalo biro timo ma.
| התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה. |
24 Bende mbaka, nowuok e kindgi ni en ngʼa kuomgi mikwano ni duongʼ moloyo.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר. |
25 Yesu nowachonegi niya, “Ruodhi mag joma ok jo-Yahudi rito jogegi gi angʼenge kendo jotendgi madongo luongore giwegi ni johawi.
| אמר להם ישוע:”בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. |
26 To un ok onego ubed machal kodgi. Kar bedo kamano, to ngʼat maduongʼ moloyo e dieru onego obed kaka jal matinie moloyo, to ngʼat motelo obed machal gi ngʼatno matiyo.
| אולם אצלכם המצב שונה; מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. |
27 Nimar en ngʼatno maduongʼ, ngʼatno mobedo e mesa koso ngʼatno machiwo chiemo? Ok en ngʼatno manie mesa koso? An to anie dieru kaka ngʼatno matiyo.
| ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת. |
28 Un e jogo mosesiko kochungo koda e masichena.
| ”מאחר ששמרתם לי אמונים על־אף הצרות והקשיים, |
29 Achiwonu pinyruoth, mana kaka Wuora bende nomiya moro,
| ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות |
30 mondo mi uchiem kendo umethi e mesana e pinyruodha kendo ubedi e kombe mag loch, kungʼado bura ne ogendini apar gariyo mag Israel.
| לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.“ |
31 “Simon, Simon, Satan osekwayo thuolo mondo opiedhi kaka ngano mipiedho.
| ”שמעון, שמעון, “המשיך האדון,”השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. |
32 To aselamoni, Simon, ni yieni kik lal. To ka iselokori ma idwogo, ijiw joweteni.”
| אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך.“ |
33 To nodwoke niya, “Ruoth, aikora dhiyo kodi e od twech kendo e tho.”
| ”אדוני, “קרא שמעון פטרוס,”אני מוכן ללכת איתך לבית־הסוהר ואף למות איתך!“ |
34 Yesu nodwoko niya, “Awachoni, Petro, kapok thuon gweno okok kawuono, ibiro kweda nyadidek ni ok ingʼeya.”
| אולם ישוע ענה:”פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל. |
35 Eka Yesu nopenjogi niya, “Kane aorou maonge ofuku mar pesa, kata sanduku kod wuoche, ne uchando gimoro koso?” Negidwoko niya, “Onge.”
| ”כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?“המשיך ישוע.”לא חסר לנו דבר“, השיבו. |
36 Nowachonegi niya, “To koroni ka uonge gi ofuku mar pesa kaweuru, kendo sanduku bende, to ka uonge ligangla olok lawe pesa mondo ingʼiewgo ligangla.
| ”אבל עכשיו, “אמר להם ישוע,”למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב – שימכור את מעילו ויקנה אחת. |
37 Osendiki ni: ‘Ne okwane kod joketho’; kendo awachonu ni wachni nyaka timrena. Ee, gino mondik kuoma koro chiegni timore.”
| כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי:’הוא נימנה בין פושעים‘. כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו.“ |
38 Jopuonjre nowacho niya, “Ne, Ruoth, ligengni ariyo eri ni ka.” Nodwoko niya, “Mano oromo.”
| ”אדון, “קראו התלמידים,”יש לנו כאן שתי חרבות.“”אלה מספיקות לכם“, השיב ישוע. |
39 Yesu nowuok modhiyo e Got Zeituni kaka notimo pile, kendo jopuonjrene noluwe.
| לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. |
40 Kane ochopo kanyo, nowachonegi niya, “Lamuru mondo kik udonj e tem.”
| בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו:”התפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ |
41 Noweyogi modhiyo mochwalore mabor madirom diro kidi, mine ogoyo chonge piny kendo nolamo niya,
| ישוע התרחק מתלמידיו מרחק־מה, כרע על ברכיו והתפלל: |
42 “Wuora, ka iyie, to gol kikombeni oa kuoma, to ok dwarona, to mari ema otimre.”
| ”אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני!“ |
43 Malaika noa e polo nofwenyorene kendo nomiye teko.
| לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. |
44 To kaka ne en gi chuny malit kochandore, nolemo matek ahinya, kendo luya ne chotne kandongʼ piny mana ka remo.
| בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. |
45 Kane oa e lamo mi odok ir jopuonjre, noyudogi ka ginindo, ka giol kendo ka gin gikuyo.
| כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות. |
46 Nopenjogi niya, “Angʼo momiyo unindo? Auru malo kendo ulam mondo kik udonj e tem.”
| ”מדוע אתם ישנים?“שאל ישוע.”קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ |
47 Kane pod owuoyo, oganda nobiro, to ngʼatno mane iluongo ni Judas, achiel kuom ji apar gariyo, notelonegi, nosudo ir Yesu mondo onyodhe,
| בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, |
48 to Yesu nopenje niya, “Judas, indhogo Wuod Dhano gi nyoth?”
| אולם ישוע אמר לו:”יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן־האדם?“ |
49 Kane jolup Yesu noneno gima ne dhi timore, negiwacho niya, “Ruoth, owinjore waked gi ligengniwa koso?”
| כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע:”אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?“ |
50 To achiel kuomgi notongʼo jatij jadolo maduongʼ mi ochodo ite ma korachwich oko.
| ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול. |
51 To Yesu nodwoko niya. “Ok kamano ngangʼ!” Eka nomulo it ngʼatno kendo nochange.
| ישוע עצר בעדם ואמר:”הניחו להם לעשות את שלהם.“לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. |
52 Eka Yesu nowachone jodolo madongo, jotelo mag jorit hekalu, kod jodongo, mane obiro ire, niya, “An jatend koko mar jo-jendeke, momiyo ubiro ira gi ligengni kod arunge?
| ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית־המקדש והזקנים שבאו לאסרו:”מדוע אתם באים אלי בחרבות ובמקלות, האם אני גנב או שודד? |
53 Pile ka pile an kodu e laru mag hekalu, to ne ok umaka. To mani en sau, sa ma mudho olocho.”
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך.“ |
54 Kane gimake, negidhiyo kode ka gitere ei od jadolo maduongʼ. Petro noluwogi gichien.
| הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק־מה, |
55 To kane gisemoko mach e chuny laru kendo gisebedo piny kaachiel, Petro nobedo kodgi.
| אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה. |
56 Jatich ma nyako nonene kobedo kanyo kama mach lielie. Nodhi machiegni kode morange matut kendo nowacho niya, “Ngʼatni ne ni kode.”
| משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה:”האיש הזה היה עם ישוע!“ |
57 To nokwerogo, kowacho niya, “Dhako, ok angʼeye!”
| פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה:”אישה, איני מכיר אותו כלל!“ |
58 Achien bangʼe matin, ngʼat moro nonene kendo nowacho niya, “In bende in achiel kuomgi.” Petro nodwoko niya, “Omera, ok an.”
| כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס.”אתה ודאי אחד מהם!“אמר.”מה פתאום, “הכחיש פטרוס,”אינני אחד מהם!“ |
59 Achien bangʼe madirom sa achiel, ngʼat machielo nojiwo kowacho matek niya, “Adier chutho jali ne ni kode, nimar en ja-Galili.”
| כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף:”אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל.“ |
60 Petro nodwoko niya, “Omera, ok angʼeyo gima iwuoyo kuome!” Mana kaka nowuoyono, thuon gweno nokok.
| פטרוס הכחיש שוב:”בן־אדם, איני יודע על מה אתה מדבר!“לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. |
61 Ruoth nolokore kendo nongʼiyo Petro tir. Eka Petro noparo wach mane oyudo Ruoth osewachone niya, “Kapok thuon gweno okok tinendeni, to wangʼ inikweda nyadidek.”
| באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון:”לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ |
62 To nowuok odhiyo oko kendo noywak malit.
| הוא יצא מהחצר ומירר בבכי. |
63 Jogo mane rito Yesu nochako jare kendo goye.
| החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. |
64 Negitweyo wangʼe kendo negiwachone githuon niya, “Hul ane! En ngʼa mogoyi?”
| הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג:”נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?“ |
65 To negisiko mana ka giyanye ayanya.
| הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו. |
66 Ka piny noru gokinyi, bura mar jodong oganda kaachiel gi jodolo madongo gi jopuonj chik, nochokore kaachiel, kendo Yesu nokel irgi.
| למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם. |
67 Negiwacho niya, “Nyiswa ka in e Kristo.” Yesu nodwoko niya, “Ka awachonu, to ok ubi yie gima awachonuno,
| ”האם אתה באמת המשיח?“שאלו אותו. אך ישוע השיב:”אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, |
68 to ka apenjou, bende ok ubi dwoko.
| ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. |
69 To chakre kawuono kadhiyo nyime, Wuod Dhano biro bet e bat korachwich mar Nyasaye Maratego.”
| אולם עוד מעט בן־האדם ישב לימין גבורת האלוהים.“ |
70 Giduto negipenjo niya, “Kara in e Wuod Nyasaye?” Nodwoko niya, “Un kare kuwacho ni An e en!”
| ”אם כך, בן־אלוהים אתה?“”אתם אמרתם שאני הוא“השיב ישוע. |
71 Eka negiwacho niya, “Angʼo momiyo pod wadwaro joneno moko kendo? Wasewinjo mano koa e dhoge owuon.”
| ”איננו זקוקים לעדויות נוספות!“הם קראו.”במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!“ |
