Job 16

1 Så tog Job til Orde og svarede:

ויען איוב ויאמר

2 "Nok har jeg hørt af sligt, besværlige Trøstere er I til Hobe!

שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם

3 Får Mundsvejret aldrig Ende? Hvad ægged dig dog til at svare?

הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה

4 Også jeg kunde tale som I, hvis I kun var i mit Sted, føje mine Ord imod jer og ryste på Hovedet ad jer,

גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי

5 styrke jer med min Mund, ej spare på ynksomme Ord!

אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך

6 Taler jeg, mildnes min Smerte ikke og om jeg tier, hvad Lindring får jeg?

אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך

7 Dog nu har han udtømt min Kraft, du bar ødelagt hele min Kreds;

אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי

8 at du greb mig, gælder som Vidnesbyrd mod mig, min Magerhed vidner imod mig.

ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה

9 Hans Vrede river og slider i mig, han skærer Tænder imod mig. Fjenderne hvæsser Blikket imod mig,

אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי

10 de opspiler Gabet imod mig, slår mig med Hån på Kind og flokkes til Hobe omkring mig;

פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון

11 Gud gav mig hen i Niddingers Vold, i gudløses Hænder kasted han mig.

יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני

12 Jeg leved i Fred, så knuste han mig, han greb mig i Nakken og sønderslog mig; han stilled mig op som Skive,

שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה

13 hans Pile flyver omkring mig, han borer i Nyrerne uden Skånsel, udgyder min Galde på Jorden;

יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי

14 Revne på Revne slår han mig, stormer som Kriger imod mig.

יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור

15 Over min Hud har jeg syet Sæk og boret mit Horn i Støvel;

שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני

16 mit Ansigt er rødt af Gråd, mine Øjenlåg hyllet i Mørke,

פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות

17 skønt der ikke er Vold i min Hånd, og skønt min Bøn er ren!

על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה

18 Dølg ikke, Jord, mit Blod, mit Skrig komme ikke til Hvile!

ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי

19 Alt nu er mit Vidne i Himlen, min Talsmand er i det høje;

גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים

20 gid min Ven lod sig finde! Mit Øje vender sig med Tårer til Gud,

מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני

21 at han skifter Ret mellem Manden og Gud, mellem Mennesket og hans Ven!

ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו

22 Thi talte er de kommende År, jeg skal ud på en Færd, jeg ej vender hjem fra.

כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך