Salme 74

1 Gud! hvorfor har du forkastet os evindelig; din Vrede ryger imod din Græsgangs Hjord.

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

2 Kom din Menighed i Hu, som du forhvervede i fordums Tid, som du genløste, til at være din Arvs Stamme, dette Zions Bjerg, som du bor paa.

זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

3 Opløft dine Trin til de evigt ødelagte Steder; Fjenden har handlet ilde med alting i Helligdommen.

הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

4 Dine Modstandere have brølet midt i din Forsamling, de have sat deres Tegn op til Tegn.

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

5 Det ser ud, som naar een hæver Økserne højt imod Træets tætte Grene.

יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

6 Og nu de Ting, som vare derudi af udskaaret Arbejde, dem have de sønderslaaet med Økser og Hamre.

ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

7 De have sat Ild paa din Helligdom, de have vanhelliget dit Navns Bolig, lige til Jorden.

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

8 De have sagt i deres Hjerte: Lader os kue dem tilsammen; de have opbrændt alle Guds Forsamlingshuse i Landet.

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

9 Vi se ikke vore egne Tegn; der er ingen Profet ydermere og ingen hos os, som ved, hvor længe det skal vare.

אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

10 Gud! hvor længe skal Modstanderen forhaane, skal Fjenden foragte dit Navn evindelig?

עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

11 Hvorfor drager du din Haand, din højre Haand tilbage? Tag den ud fra din Barm, ødelæg dem!

למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

12 Gud er dog min Konge fra fordums Tid, som skaber Frelse midt paa Jorden.

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

13 Du adskilte Havet med din Styrke, du sønderbrød Havuhyrernes Hoveder i Vandene.

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

14 Du knuste Leviathans Hoveder, du gav Folket i Ørken den til Spise.

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

15 Du lod Kilde og Bæk bryde frem, du udtørrede de altid rindende Floder.

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

16 Dagen hører dig til, Natten hører dig ogsaa til, du har beredt Lys og Sol.

לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

17 Du har sat alle Jordens Grænser; Sommer og Vinter, dem har du beskikket.

אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

18 Kom dette i Hu: Fjenden forhaanede Herren, og et Folk af Daarer foragtede dit Navn.

זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

19 Giv ikke vilde Dyr din Turteldues Sjæl, glem ikke dine elendiges Liv evindelig!

אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

20 Se til Pagten; thi Jordens mørke Steder ere fulde af Volds Boliger.

הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

21 Lad den ringe ikke vende beskæmmet tilbage, lad den elendige og fattige love dit Navn!

אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

22 Gud! gør dig rede, udfør din Sag; kom din Forhaanelse i Hu, som dig sker af Daaren den ganske Dag.

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

23 Glem ikke dine Fjenders Røst, dine Modstanderes Bulder, som stiger altid op.

אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד