Job 24
1 Hvorfor ere Tider ikke gemte af den Almægtige? og hvorfor se de, som kender ham, ikke hans Dage?
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו |
2 Man forrykker Markskel, man røver Hjorder og vogter dem;
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו |
3 man driver de faderløses Asen bort, man tager en Enkes Okse til Pant;
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה |
4 man trænger de fattige ud af Vejen, de elendige i Landet maa skjule sig til Hobe.
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ |
5 Se, som Vildæsler i Ørken gaa de ud til deres Gerning, de staa aarle op efter Føde! Ørkenen giver dem Brød til Børnene.
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים |
6 De høste den ugudeliges Blandingssæd, og de holde Efterhøst i hans Vingaard.
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו |
7 Nøgne ligge de om Natten, uden Klæder, og uden Dække i Kulden.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה |
8 De blive vaade af Bjergenes Vandskyl, og fordi de ingen Tilflugt have, favne de Klippen.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור |
9 Man river den faderløse fra Moders Bryst, og af den elendige tager man Pant.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו |
10 Nøgne gaa de uden Klæder, og hungrende bære de Neg.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר |
11 De udperse Olie inden for hines Mure, de træde Vinperserne og tørste derved.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו |
12 Fra Staden sukke Folk, og de gennemboredes Sjæle skrige; dog agter Gud ikke paa det urimelige deri.
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה |
13 Der er dem, som hade Lyset, de kende ikke dets Veje, og de blive ikke paa dets Stier.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו |
14 Morderen staar op, naar det dages, slaar den elendige og fattige ihjel; og om Natten er han som Tyven.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב |
15 Og Horkarlens Øjne vare paa Tusmørket, og han siger: Intet Øje skal skue mig; og han lægger et Dække over sit Ansigt.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים |
16 I Mørket brydes ind i Husene, om Dagen lukke de sig inde; de kende ikke Lyset
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור |
17 Thi for dem alle er Dødsskygge Morgen; thi de ere bekendte med Dødsskyggens Rædsler.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות |
18 Let farer en saadan bort paa Vandet, deres Arvelod er forbandet i Landet; han vender sig ikke til Vingaardenes Vej.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים |
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) |
20 Moders Liv glemmer ham, han smager Ormene vel; han ihukommes ikke ydermere, og Uretfærdigheden sønderbrydes som et Træ;
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה |
21 han, der udpinte den ufrugtbare, som ikke fødte, og ikke vilde gøre en Enke godt.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב |
22 Dog Gud opholder de mægtige længe med sin Magt; de rejse sig, naar de ikke mere tro paa deres Liv.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין |
23 Han giver dem Tryghed, og de forlade sig fast derpaa; og hans Øjne ere over deres Veje.
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם |
24 De ere ophøjede; om en liden Stund findes ingen af dem, og de synke hen, de indsamles som alle andre, og de afhugges som Toppen paa et Aks.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו |
25 Og hvis det ikke er saa, hvo kan da straffe mig for Løgn og gøre min Tale til intet?
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי |
