Luke 22
1 Cholsolou Changlhah Kut, Kalchuh kut tiajong kihe chu ahung naitai.
| בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. |
2 Thempu pipui hole hou danthuhil hon Yeshua chu iti tha ding ham ti agong pan tauvin, ahin mipin ahinlethuh ding akichauvin ahi.
3 Chuin Judas Iscariot, seijui somleni holah'a khat, sungah Satan alut tan,
| אז נכנס השטן ביהודה איש קריות, שהיה אחד משנים־עשר תלמידי ישוע. |
4 chule ama thempu pipui hole houin ngahtup lamkai hotoh Yeshua amaho henga pehdoh nadinga lampi phapen ho kihoulim dingin achetai.
| יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית־המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. |
5 Amaho akipah un, sum peh dingin akitem tauve.
| ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית־המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. |
6 Chuti chun amajong anom in chule Yeshua pehdoh na dinga phat kilemchang chu avelhi jingin, mihonpi umlou pet'a amat thei na diuvin avejinge.
| מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים. |
7 Tun Cholsolou Changlhah Kut chu ahunglhung tai, Kalchuh kut'a kelngoi akitha chun.
| בהגיע חג הפסח, ביום שבו מקריבים זבח, |
8 Yeshuan Peter le John asol masan, “Chelhon in lang kalchuh kut anneh nading hin gongtup lhontan, thakhat'a ineh khom thei nadiuvin” ati.
| שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר. |
9 Amanin jong ahindong lhon in, “Hoilai mun'ah gongtup lhon leng natim?” atilhon'e.
| ”היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?“שאלו את ישוע. |
10 Aman adonbut in, “Jerusalem nalut lut lhon leh mikhat twibel a tui pu khat namu lhon ding ahi.” Amachu juilhon'in. Alutna in a chun,
| ”בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים“, השיב ישוע.”לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס |
11 inneipa jah'a seilhon in, houhil'in adonge: jinlhun in, kaseijuite toh kalchuh kut an kaneh nading mun chu hoiba ham? ati tilhon'in.
| ואמרו לבעל הבית:’רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר‘. |
12 Aman indan chung ka-lentah gotsa um khat'a napuilut lhon ding ahi. Hiche lai mun'a chu nangnin i-anneh diu nagon lhon ding ahi, ati.
| הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה.“ |
13 Amani khopi lam'a chun achelhon in ahileh imajouse Yeshuan asei bang bangin agatoh lhon in chukoma chun kalchuh kut anneh ahinsem lhon tai.
| פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר. |
14 Phat ahung lhun phat in Yeshua le aseijuite dokhang ah atoukhom tauve.
| מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן. |
15 Yeshuan aseiye, “Kathoh gim kipat kah a hitobang kalchuh kut ankong nangho toh nehkhom ding hi kana ngalel jing ahi.
| ”נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר“, פתח ישוע ואמר: |
16 Ajeh chu tua kaseipeh nahiuve, Pathen lenggam'a aguilhunna aum tokah'a hiche an hi kaneh kit lou ding ahitai,” ati.
| ”אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר תתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים.“ |
17 Chuin khon'a lengpitwi chu alan Pathen thangvah na apen ahi. Chuin aseitai, “Hiche hi kilah unlang nangho kihom un,
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר:”קחו את היין ושתו ממנו כולכם. |
18 ajeh chu Pathen lenggam ahung lhun kah'a lengpitwi kadon lou ding ahitai,” ati.
| ”דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים.“ |
19 Aman changlhah themkhat alan Pathen thangvah na apen ahi. Chuin ahehbal bal'in aseijuite apen, “Hiche hi katahsa, nangho dinga kipe chu ahi. Keima geldoh nan bol'un” ati.
| לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ |
20 Jan anneh jouvin, lengpitwi khon dang khat alan hitin aseiye, “Hiche khon hi Pathen le amite kikah a kitepna thah–kinoptona kathisan a kisudet, nangho dinga kilhaina a kisunglha chu ahi,” ati.
| בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. |
21 “Ahivangin hiche dokhang a hin, ilah uva jol le gol hina'a tou, mikhat eipedoh ding aume.
| אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. |
22 Ajeh chu Mihem Chapa athi ding chu gotsa anahitai. Ahin, itobang lungkham nan anga hitam apedoh a pang pachu,” ati.
| בן־האדם הולך למות כפי שנגזר עליו, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו!“ |
23 Seijuite khat le khat akidong to un, alah uva koipen chun chutobang chu abol mong ding ham akitiuve. Let Thudol'a Kinelna
| התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה. |
24 Chuin amaho khat le khat alenpen koi ahidiu thu'ah aki nelkal lah lah jeng tauve.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר. |
25 Yeshuan aseipeh un, “Hiche vannoi leiset a hin lengho le milen milal ten amiho potgih apohsah un ahin ‘mipi ho jol le gol’ tin akiminvo uve.
| אמר להם ישוע:”בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. |
26 Ahin, nangho lah'a vang achomdeu ngai ahi. Nalah uva alenpen chun panmun nem pen alo ngai ahi, chule alamkai chu soh tobang ahi ngai ahi.
| אולם אצלכם המצב שונה; מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. |
27 Koi thupijo ham, dokhanga toupa le ajenlea pangpa? Ahinai, dokhanga toupa athupijo nai. Amavang hikom'a chutilou ahi! ajeh chu keima nangho lah a ajenlea kapan ahi.
| ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת. |
28 Nanghon kathoh genthei na ah nei umpiuve.
| ”מאחר ששמרתם לי אמונים על־אף הצרות והקשיים, |
29 Chule kapan Lenggam eipeh banga, kenjong tua thaneina kapeh nahiuve,
| ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות |
30 Chuche lenggam'a chu ka dokhanga naneh uva chule nadon thei nadiuvin. Chule nangho laltouna a natou diu Israel phungsom le phungni chunga thu natan diu ahi. Yeshuan Peter in Aseilep Ding Asei-Masah
| לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.“ |
31 Simon, Simon, Satan in nabonchauvin chang kilhah chil banga lhah chil dingin nathum uve.
| ”שמעון, שמעון, “המשיך האדון,”השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. |
32 Ahivangin taona ah kathumpeh uve, Simon chule natahsan chu alosap lou ngai ahi. Hijeh a chu nalung naheiya keilam a nahung kile kit teng nasopi ho suthahat in,” ati.
| אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך.“ |
33 Peter in aseiyin, “Pakai, nangma to songkullut dinga kigosa kahi, chule thina hijong leh thingap cha kahi,” ati.
| ”אדוני, “קרא שמעון פטרוס,”אני מוכן ללכת איתך לבית־הסוהר ואף למות איתך!“ |
34 Ahivangin Yeshuan adonbut in, “Peter, thilkhat naseipeh inge. Jing jingkah ahchal khon masanga, nangman thumvei neiseilep ding, kahekha poi nati ding ahi,” ati.
| אולם ישוע ענה:”פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל. |
35 Chuin Yeshuan amaho chu adongin, “Keiman Kipana Thupha seiphonga kanasol uva, sum polou, sakhao kiken lou, ahiloule kengchot khel kichoilouva naum uva chu ipi ngaichat naneiyuvam?” atileh, amahon adonbut un, “Imacha” atiuve.
| ”כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?“המשיך ישוע.”לא חסר לנו דבר“, השיבו. |
36 “Ahinlah tun nasum ule sakhao kipoh tauvin. Chule chemjam naneilou uleh naponsil joh unlang khat kichoh un.
| ”אבל עכשיו, “אמר להם ישוע,”למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב – שימכור את מעילו ויקנה אחת. |
37 Ajeh chu phat ahung lhunge kei chungchanga hiche themgao thusei guilhun na dingin: ‘Ama adoudal hotoh akisimtha tai’ tia kisun chu. Henge keima chungchanga kisun themgao thusei jouse guilhung ding ahi,” ati.
| כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי:’הוא נימנה בין פושעים‘. כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו.“ |
38 “Ven Pakai” tin ahin donbut un, “Chemjam ni eiho lah'a aumnai,” atiuvin, hichu aphatai, tin aseiye.
| ”אדון, “קראו התלמידים,”יש לנו כאן שתי חרבות.“”אלה מספיקות לכם“, השיב ישוע. |
39 Chuin, seijuite toh kivop in, Yeshuan indan chung adalhan chule abolngai ma bangin Olive mol langah achetai.
| לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. |
40 Hia chun amaho aseipeh in, “Taovun, lhepna a nalhah lou nadiuvin,” ati.
| בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו:”התפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ |
41 Themkhat, song sephah nathei chan bep ah, ache chon jep'in, chule adilsun ataotai,
| ישוע התרחק מתלמידיו מרחק־מה, כרע על ברכיו והתפלל: |
42 “Hepa, nalung ahileh, lungsettah in thoh gentheina khon hi keiya konin ladoh in. Ahin, keima lunggot hilouvin, nangma lunggot joh akibol ding kadeiye,” ati.
| ”אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני!“ |
43 Chuin van'a konin vantil khat ahung kilah in chule atha asuhhat peh in ahi.
| לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. |
44 Ama lungluttah in ataoben, chule alhagao thohgim natsat dan chu, a-ul sa chu thisan vat lentah tah bangin alenglhan ahi.
| בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. |
45 Achainan adingdoh kit in aseijuite hengah ahung kilen ahileh ana ihmut u ahung mun, lungkham na'a kon joilha gamu ahitai.
| כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות. |
46 “Ipi bol'a na-imut u ham?” tin adongin, “Thoudoh unlang taovun, lhepna a nalhah lut louna dingun,” ati.
| ”מדוע אתם ישנים?“שאל ישוע.”קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ |
47 Ahivangin Yeshuan chutia asei jeng vang chun, mihonpin ahin nai pheiyun, Judas, seijui somleni lah'a khat, in ahin lamkai ahi. Judas jong Yeshua kom langah chibai boh a chop ding in achen ahi.
| בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, |
48 Ahin Yeshuan aseiyin, “Judas, nangman Mihem Chapa hi chop'a pehdoh ding nagot ham?” ati.
| אולם ישוע אמר לו:”יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן־האדם?“ |
49 Seijui danghon thilsoh ding chu amuphat un ahung eojah un, “Pakai, ikidel pidiu ham? Chemjam kahin pouve!” ahin tiuve.
| כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע:”אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?“ |
50 Chule alah uva khat chun Thempu chungnung sohpa jetlang kol asatlhah peh in ahi.
| ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול. |
51 Ahin Yeshuan aseiyin, “Kidoupi tahih un,” atin chule mipa kol chu atham in asuhdam peh'e.
| ישוע עצר בעדם ואמר:”הניחו להם לעשות את שלהם.“לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. |
52 Chuin Yeshuan ama mandinga hungho thempu pipui ho, Houin ngah lamkaiho, chule upa ho komah thu aseiye. Amaho chu adongin, “Keima tijat umtah doudal natong kahim, chemjam toh moltum thoa keima man dinga nahung u?
| ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית־המקדש והזקנים שבאו לאסרו:”מדוע אתם באים אלי בחרבות ובמקלות, האם אני גנב או שודד? |
53 Ipi jeh a houin a neimat lou u ham? Keima niseh'a ana kium jinga. Ahivangin tuhi naphat'u ahi, muthim thaneinan vai apoh pet ahi,” ati.
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך.“ |
54 Hijeh chun amahon aman'un thempu chungnung pa in'ah apuiphei tauve. Chule Peter chun galkang in ahinjuiye.
| הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק־מה, |
55 Angah ho chun leitol lailunga chu mei atiuva toubem u ahin, chule Peter jong agajaovin ahi.
| אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה. |
56 Soh numei chapang khat in mei kitivah na'a kon chun ahin mun ama chu ave vejeng tai. Achainan amanun ahinseiyin, “Hiche mipa hi Yeshua nungjui holah'a khat ahi,” ahin ti.
| משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה:”האיש הזה היה עם ישוע!“ |
57 Ahin Peter in aseilep in, “Numei, ama khu koi ahi jong kahet lou ahi,” ati.
| פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה:”אישה, איני מכיר אותו כלל!“ |
58 Chomkhat jouvin koiham khat in ahinven aseitai, “Nang jong amaho lah'a khat nahi tei ding ahi,” ati. Peter in adonbut in, “Ahipoiye, kahipoi,” ati.
| כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס.”אתה ודאי אחד מהם!“אמר.”מה פתאום, “הכחיש פטרוס,”אינני אחד מהם!“ |
59 Nidan khat jou lang hin koiham khat in angoh kit in, “Hiche mipa jong hi amaho lah'a khat hitei tei ding ahi, ajeh chu ama jong Galilee gammi ahi,” ati.
| כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף:”אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל.“ |
60 Ahivangin Peter in aseiyin, “Ipi nasei ham kahehih beh e,” atitai. Chuin chutia asei lai tah chun ahchal ahung khong tai.
| פטרוס הכחיש שוב:”בן־אדם, איני יודע על מה אתה מדבר!“לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. |
61 Hiche pettah chun Pakai chu ahung kiheiyin Peter chu ahin ven ahi. Kinloitah in Peter lung sungah Pakai thusei ho chu ahung kilangin: “Ahkhon masanga, jing jingkah le, nangman neiseilep ding, kahekha poi nati ding ahi” atichu.
| באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון:”לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ |
62 Chuin Peter chun leitol adalhan, lainatah'in agakap tai.
| הוא יצא מהחצר ומירר בבכי. |
63 Yeshua ngah'a pangho lah'a mopopa chun totnopnan aneiyin chule avopan tai.
| החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. |
64 Amit atompeh un, “Gaovin lang seiyin, koiham nadeng'a chu?” atiuvin ahi.
| הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג:”נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?“ |
65 Chule ama suhjum nan bolthei jouse abol'un ahi. Hou Vaipo Ho Ang-Sunga Yeshua
| הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו. |
66 Jingkho avah in, upa ho jouse, thempu pipui hole hou danthuhil ho pan nan akikhom un ahi. Yeshua chu akikhom mipi angsungah ahin puiyun,
| למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם. |
67 chule amahon adongun, “Neiseipeh un nangma Messiah chu nahim?” atiuve. Ahivangin aman adonbut in, “Naseipeh uleng, neitahsan lou diu ahi.
| ”האם אתה באמת המשיח?“שאלו אותו. אך ישוע השיב:”אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, |
68 Chule thudoh naneiyu leng neidonbut lou diu ahi.
| ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. |
69 Ahin, tua pat'a Mihem Chapa hi thaneitah a Pathen khut jetlam a touding ahi,” ati.
| אולם עוד מעט בן־האדם ישב לימין גבורת האלוהים.“ |
70 Amaho abonchauvin ahung eojah jeng'un, “Ahileh, Pathen Chapa kahie natina ham?” ahintiuve. Chuin aman adonbut in, “Naseiyu chu kahi” ati.
| ”אם כך, בן־אלוהים אתה?“”אתם אמרתם שאני הוא“השיב ישוע. |
71 Chuin amahon, “Ipi dinga hettohsah dang ingaikhoh uham? Eiho tah in athusei ija tauve,” atiuve.
| ”איננו זקוקים לעדויות נוספות!“הם קראו.”במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!“ |
