Yuhana 1
1 Uworsu ucizine Ligbulang wadiku, Ligbulanghe wadi nin Kutelle, a Ligbulanghe Kutelleri.
| בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. |
2 Ulengene, Ligbulanhe, wadi nin Kutelle uworsu ucizine.
| הוא היה בראשית עם האלוהים. |
3 Imon vat iwa kye unuzu mere, nin dirume na imon irum duku ilenge na ina kye sa ame ba.
| דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו. |
4 Nanya mere ulai di, uleli ulaiye tutun unere nkanang nanit asuren vat.
| בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם. |
5 Nkanaghe na nuzu kanang nanya nsirti, a na nsirte na kata likara mining ba.
| האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו. |
6 Umong unit wa duku na iwa tughe unuzu kiti Kutelle, na lissame wadi Yuhana.
| אלוהים שלח אדם בשם יוחנן |
7 Awa dak nafo unan lin musu niyizi nba nbellen nkananghe, bara vat nan yinna nnuzu me.
| להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. |
8 Na Yuhanere wadi nkanaghe ba, awa dak anan belle ubelle kanaghere.
| יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח להעיד על האור |
9 Mininghere nkanang kidegen mongo na miwa cinu ucin dak nanya in yii mi durso ko uyeme unit.
| האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני־האדם. |
10 Awadi nanya inyee, unin uyee iwa kye unuzu mere, ana uyee wa yinin ninghe ba.
| האור בא אל העולם שנברא על ידו, אך העולם לא הכיר אותו. |
11 Awadak kiti nanit me, na anit me wa sereghe ba.
| הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. |
12 Nani, ngbardang na lenge na iwa serughe, alenge na iwa yining nin lissa me, kitimine awa yining nani iso nono Kutelle.
| אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני־אלוהים. |
13 Alenge na iwa macu nani, na kumat nmii ba, na nin su kidowo ba, a na nin su nnit ba, iwa macu nani nane nin su Kutelleri.
| כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. |
14 Nene, Ligbulanghe wa so kidowo, liso nanya bite. Tina yene ngongon me, nafo ngongon lenge na ana nuzu kitin Ncif, awa kulun cek nin bollu Kutelle a kidegen me.
| הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת. |
15 Yuhana wa su uliru litime a ghatina liwui kang aworo, “Amere ulenge na nwa woro, 'Ulenge na adin cinu kidun nighe, kamin meng, ame cikilari nighari.
| יוחנן העיד עליו וקרא:”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“ |
16 Bara unuzun kulnu me, vat tina seru ubolu kitine nbollu Kutelle.
| כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. |
17 Bara iwa ni uduke kitin Musa, ubolu nin kidegen wa dak unuzu kitin Yesu Kristi.
| כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. |
18 Na umon na yene Kutelle nkon kubi ba. Ame unit urumari cas, ame litime Kutelle, ulenge na adi figirin Ncife, amere nati iyininghe.
| איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא בחיקו, והוא סיפר לנו על אביו. |
19 Ushadan Yuhanari ulele, kube na a Yahudawa wa tuu nin na Priest nin na Leviyawa id tiringhe, “Fe ghari?”
| זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, |
20 Ayinna na asu mayardang ba, akawa nani “na mere Kristi ba.”
| יוחנן הודה מיד:”אינני המשיח!“ |
21 I tiringhe, “Anife ghari? Fe Iliya?” Aworo, “Na meng amere ba” Iworo, fe unan liru nin nuu Kutelle?” Akawa naworo “Nanere ba.”
| ”אם כן, מי אתה?“דרשו לדעת.”האם אתה אליהו?“”לא“, השיב יוחנן.”האם אתה הנביא?“”לא“השיב להם. |
22 Itunna iworoghe, “feghari, bara tinan belle alenge na i to nari? Uma woro nari fe ghari?
| ”מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו.“ |
23 Aworo, 'Mere liwui longo na lidi kuculu nanya ntene: kyelen ucin mine nanya cikilari dert,' Nafo ubellu Ishaya unan liru nin nu Kutelle.”
| ”אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו:’פנו דרך ה׳!‘“השיב יוחנן. |
24 Nene among duku na a Farisawa wa tu nani. I tiringhe, inin woroghe,
| אנשים אלה, שנשלחו על־ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו:”אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?“ |
25 “Iyaghari ta udin shintizunu anit nmyen andi na fe Kristi, sa Iliya, sa unan liru nin nu Kutelle ba?”
26 Yuhana kawa nani aworo, “Meng din shintizunu nani nmyen. Vat nin nani, nanya mine umong yissin ku ulenge na anung yirughe ba.
| ”אני מטביל רק במים, “השיב יוחנן,”אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. |
27 Amere ulenge na ama dak kidung nighe. Na meng batin nbunku ti na kpatak me ba.”
| למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו.“ |
28 Iwa su ilenge imone in Baitanya nleli uwulun urdun, kikanga na Yuhana wa din shintu nanite ku nmyen.
| כל זה התרחש בכפר בית־עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל. |
29 Ukurtunun nkwuiye Yuhana yene Yesu ku ucin dak kitime aworo, “Yeneng, Kukam Kutelle kongo na kuma yiru kulapin nyee!
| למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז:”הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. |
30 Amere ulenge na nna bellin minu, 'ulenge na adin cinu kidung nighe katin meng ku, bara awa yita ku ameng dutu.'
| אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני. |
31 Na meng yininghe ba, una so nani inan dursoghe kitin nonon Israila unnare meng na dak ndin shintu anit nmyen.”
| אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל.“ |
32 Yuhane wa ti ushaida, “Nwa yene uruhu din tolsu unuzu kitene kani nafo kuwulung, uda lwa kiteneme.
| יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע. |
33 Na nwa yiningghe ba, ame ulenge na ana tuyi nshintu anite nmyene na woroi, 'kitenen nlenge na uma yenu uruhu ntolo uso litime, amere ulenge na ama shintu anit nanyan Ruhu ulau.'
| ”לא הכרתי את ישוע לפני כן, “חזר ואמר יוחנן,”אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי:’בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש‘. |
34 Meng yene, nkuru nna ushaida ulengene Usaun Kutelleari.”
| אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים.“ |
35 Tutung, ukurtunun kwui, na Yuhana wa yisin ligowe nin nanan katwa me naba,
| למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. |
36 iyene Yesu ku adin cin, Yuhana woro, Yenen, uleliye Kuzara Kutelleari!”
| בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא:”הנה שה האלוהים!“ |
37 Anan katwa we naba wa lanza Yuhana ku din bellu nani, idofino Yesu ku.
| כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע. |
38 Yesu tunna a gitirno ayene idin dortughe a woro nani, “iyaghari idin nin suwe?” I kawaghe, “Rabbi (Unnare 'unan dursuzu niyerte), ussosin nweri?”
| ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו.”מה רצונכם?“שאל אותם.”רבי, היכן אתה גר?“השיבו בשאלה. |
39 Aworo nani, “dan ida yene.” ida ida yene kite na assosin ku; iso ligowe nanghe lilone, bara kubi nikoro kulidi wa malu uti.
| ”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב. |
40 Unwasamme nanya nan wabe na iwa lanza Yuhane din liru a tunna a dofino Yesu ku, Andirawusari wadi, gwanan Simon Bitrus.
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. |
41 A wa tu ase gwana me Simon aworoghe. “Tisse unan tuce” (Na ukpiliuwere 'Kristi').
| אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות:”מצאנו את המשיח!“ |
42 Ada nighe kitin Yesu, Yesu yenjenghe, aworo, “fe Simon, usaun Yuhana. Ima yiccu fi Kefas” (ukpiliuwe unnere 'Bitrus).
| כשהביא אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר:”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כֵּיפָא!“ |
43 Ukurtunun kuiye, Yesu wa di nin su ado Ugalili, ase Filibus ku a woroghe, “Dofini.”
| למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו:”בוא אחרי.“ |
44 Filibus wa nuzu Nbaitsada, kipin Andirawus nin Bitrus.
| פיליפוס היה מבית־צידה, עירם של אַנְדְּרֵי ופטרוס. |
45 Filibus se Nataniyel ku aworoghe, “Ulenge na Musa nanya nduka nin nanan liru nin nu Kutelle na yertu ubellen me tiseghe, Yesu, Usaun Yusufu kunan Nazaret.”
| פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא:”מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!“ |
46 Nataniyel woroghe, “Imonmong icine wasa inuzu Nnazareta?” Filibus woroghe, “da uda yene.”
| ”נצרת?“קרא נתנאל בחוסר אמון.”איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?“”בוא וראה במו עיניך“, הפציר בו פיליפוס. |
47 Yesu yene Nataniyel ku din cinu udak kitime a lirina litime, “Yeneng, kunan Israila kidegen, ulenge na adinin kinu ba!”
| כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא:”הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה.“ |
48 Nataniyel woroghe, fe ta inyizari uyinni?” Yesu kawaghe aworo, kube na inin sossino litino kuca napau a Filibus dutu sa uyicilu fi, Nni yenefi.”
| ”כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?“תמה נתנאל.”ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך“, ענה ישוע. |
49 Nataniyel kawa, “Rabbi, fe Usaun Kutelleari! Fere Ugo nan Israila!”
| ”אדוני, אתה באמת בן־האלוהים, מלך ישראל!“קרא נתנאל. |
50 Yesu kawaghe a woro, Bara na nworo fi. 'Nni yene fi litino kuca napau,' fe uni in yinna? Uma yenu imon nzikpu kibinai ididya na ikatin ilengene.”
| ”האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?“שאל ישוע.”עוד תראה דברים גדולים מאלה! |
51 Yisa woro, “Ndin bellu minu kidegen, Ima yennu kitene kani npuno, nono kadura Kutelle din ghanju itoluso kitene Nsaun Nnit.”
| אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן־האדם.“ |
